1. [תמ] הגדול שבשבעים חברי הסנהדרין הגדולה, המִשנֶה לנשיא בתקופת בית שני: כשאב בית הדין נכנס עושין שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו (הוריות יג) (בר"ת: אב"ד)
2. [עח] נשיא בית המשפט [נ'] אם בית דין (וכן: רֹאשת בית דין)
3. [תמ] ראש הדיינים בבית דין רבּני, נשיא בית משפט רבּני בדיני ממונות. קרא גם מופלא שבסנהדרין, ומופלא שבבית דין (הוריות ד': ז'.)
אנגלית: President of the Court