1. [עח] כּלי נשיפה מעֵץ בַּעל לשונית כּפוּלה. צלילו חד ויציב, והוא הכלי המסמן את הצליל בשעת הכוונון של כלי התזמורת. 2. [תמ] חליל שניגנוּ בּו בּבֵית המקדש: אבוב היה במקדש... והיה קולו ערֵב (ערכין י) אנגלית: oboe
1. [עח] גוּף חלוּל של גוּמי הממַלא את פּנים הצמיג 2. [תמ] צינור, שפופֶרת: אבוב היה מנוקב כדי שיהיה האור שולט בכולו (פסיקתא רבתי יח) אנגלית: pneumatic tube; inner tube