1. [תנ] מצַפצֵף, משמיע קול נשיפה בִּשׂפָתיים מכוּוָצות: אֶשרְקה להם וַאקַבּצֵם (זכריה י 8)
2. [עח] לוחש: בלילה הוא שורֵק כדי לא להפריעַ
3. [תנ] קורֵא, כאמור בפסוק: "וְשָרַק לוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ" (ישעיה ה, 26)
4. [תנ] משמיע קול לאות הבעת השתוממות, לַעַג, בוּז וכד', כאמור בפסוק: "כָּל עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם וְשָרָק" (מלכים א' ט, 8)
5. [עח] קולו של הצרצר
אנגלית: chirping; whisper
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![שׁוֹרְקָן נָקוֹד [עח]](assets/images.lib/0_95164500_1543238142_1065441153.jpg)
![שְׁרַקְרַק גַּמָּדִי [עח]](assets/images.lib/0_41033000_1546882323_566632563.jpg)
![שְׁרַקְרַקִיִים [עח]](assets/images.lib/0_59816500_1544877773_1391228651.jpg)
![שַׁרְקָן<sup>2 [עח] </sup>](assets/images.lib/0_39194100_1544877866_1154642544.jpg)
טעות \ הערה