1. [יב] מַעביר מֵעל עצמו את הרטיבוּת או את הלִכלוּך במַגֶבת או במַפּית וכד', מִסתַפֵּג, מקַנֵחַ את עצמו: כאשר הִתנַגֵב האדם (רמב"ם); הִתנַגַבתי במגבת לאחר המקלחת
2. [תמ] מִתיַיבּש, לַחוּתו מִתנַדֶפת: שהיו הגשמים יורדים בלילות, בשחרית זרחה חמה ונשבה הרוח ונִתנַגבה הארץ (ספרי בחוקותיי קי, ד)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה