מילון אבניאון - מילון עברי עברייום העברית: בן יהודה לא עשה את זה לבדו | מילון אבניאון
"עִבְרִי, דַּבֵּר עִבְרִית וְהִבְרֵאתָ" היא אחת מאמרותיו המפורסמות של אליעזר בן יהודה, אשר שם לו למטרה לרתום את השפה העברית להצלחת המפעל הציוני. מאחורי הדברים עמד העיקרון שלפיו שפה היא המפתח לחיבור בין עם לבין עצמו לבין ארצו.
"ארץ ישראל תהיה המרכז להעם כולו, וגם אלה אשר יהיו בחו"ל ידעו כי עמם בארצו ישב, כי שפה וספרות לו שמה", כתב בן יהודה במאמרו "שאלה נכבדה" אשר פורסם ב-1879 בירחון "השחר".
ואומנם, בן יהודה פעל ללא לאות לחידוש השפה, אשר עד אז שימשה לצורכי קודש וספרות, והקדיש את כל חייו להפיכתה לשפת יומיום הדבורה בפי כול.
מסירותו המוחלטת ודרכו הנחושה והבלתי מתפשרת הפכו אותו לסמל ולראש המהפכה של החייאת העברית (את הוויכוח בשאלה אם אומנם הוחייתה, כלומר היתה מתה לפני כן, נשאיר כעת בצד), אך בן יהודה לא הזין לבדו את מפעל הנצח של השפה המתחדשת.
לרגל יום השפה העברית, החל מדי שנה בכ"א בטבת – יום הולדתו של בן יהודה – נביא כאן דוגמאות למילים שחידש הוא וחידשו אחרים לצדו בין סוף המאה התשע עשרה לתחילת המאה העשרים, שנים הנחשבות לתקופת תחיית הלשון העברית.
בובה, מקלחת ומסעדה: החידושים של בן יהודה
בן יהודה עצמו חידש יותר מ-200 מילים, ומילים רבות שהציע נדחו בידי ועד הלשון העברית, שלימים הפך לאקדמיה ללשון העברית. עם המילים שחידש והתקבלו נמנות בין היתר בובה, גלידה, גמיש, מסעדה, מקלחת, תזמורת, תרגיל, הפתעה, חביתה וכרובית.
עם המילים שנדחו נמנות לדוגמה מַדְלֵק, במובן של גפרור; מִלְעָב (מן השורש הערבי לעב=שׂיחק), במובן של ספורט; ציור אור, במובן של צילום, ואַבְרוֹן, במובן של עיפרון.
המשורר הלאומי - אלוף החידושים
אחד ממחדשי העברית הבולטים לצד בן יהודה היה המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, אשר לזכותו נזקפים אף יותר חידושים משל עמיתו, כ-300 מילים. שני האישים נחלקו בדעותיהם לא פעם, וביאליק קבל על דרכו של בן יהודה ליצור מילים חדשות בלי להסתמך מספיק על מקורותיה ההיסטוריים של העברית.
עם חידושיו של ביאליק נמנים בין היתר מצלמה, מטוס, תאונה, זקנקן, יבוא, יצוא, טורדני, דורסני, קדחתני, מענק, רסק ורקע.
אך גם ביאליק לא היה חף מביקורת ולא כל חידושיו התקבלו. עם המילים שחידש ונדחו נמנות לדוגמה כִּרְכָּר במשמעות של סביבון, מַחֲרֹסֶת במשמעות של קערה לסלט, וסוֹכֵךְ במובן של מטרייה.
מי עוד במְחַדשים?
את המילים מדשאה, בדיחה, שחקן, מצפן, תעמולה, חקלאי ועוד קיבלה העברית מדוד ילין, אשר הקים יחד עם בן יהודה את ועד הלשון ונטל חלק מרכזי בתהליך התחדשות השפה.
ההיסטוריון וחוקר הספרות יוסף קלוזנר, ששימש כעורך המדעי של ועד הלשון ואף היה העורך הראשי הראשון של האנציקלופדיה העברית, זיכה את השפה המתחדשת במילים כמו עיפרון, ירחון, קרנף, חולצה וקרחון.
הסופר והוגה הדעות יחיאל מיכל פינס, אף הוא ממייסדי ועד הלשון, תרם לעברית מילים כמו עגבנייה, מחוג, שעון, מדחום, מימן ופחמן.
מחדש נוסף הוא הרב זאב יעבץ, גיסו של פינס, אשר לזכותו עומדות מילים כמו כלבלב, חתלתול, כביש, צווארון ואחוּז במשמעות של אחד ממאה.
מאה שנה חלפו מאז אותה עת שנחשבת לתקופת תחיית העברית, והשפה לא שוקטת על שמריה לרגע. הקמת מדינת ישראל, והגידול המתמיד באוכלוסייתה ובמספר דוברי העברית בארץ ובעולם, תורמים מדי יום ביומו ושעה-שעה להתחדשותה המתמדת ולהיותה חיה, פורייה ותוססת.
יום עברית שמח!