מילון אבניאון - מילון עברי עברי
מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר

לנסוע או ליסוע? | מילון אבניאון

אז איך אומרים: לנסוע או ליסוע?

הצורה התקנית היא לנסוע – בנו"ן (כמו "לנעול"), ולא ליסוע – בלא נו"ן (כמו "ליפול").

הצורה היא שם הפועל של נָסַע, והשאלה שרבים מתלבטים בה היא אם יש להשאיר בה את הנו"ן בדומה לשם הפועל לנעול (מהפועל נָעַל), או שיש להשמיט את הנו"ן, בדומה לשם הפועל ליפול (מהפועל נָפַל). 

בשורשים שהאות הראשונה שלהם היא נו"ן, האות נו"ן נושלת (ליתר דיוק "נבלעת") כאשר היא לא בתנועה, כלומר מנוקדת בשווא. כך למשל במקום ינפול (כמו "ישמור") אומרים ייפול, במקום הנגיע (כמו "הלביש") אומרים הגיע.

בלשון המקרא באופן קבוע, וברוב הפעלים בימינו - הנו"ן נשארת בשם הפועל: לנגוע, לנבול, לנצור, וכך גם לנסוע.

בלשון המשנה באופן קבוע הנו"ן נושלת בשם הפועל, והצורות זהות לפעלים בעתיד, רק בתחילית למ"ד במקום תחילית העתיד (אית"ן): ליגש (כמו "ייגש"), ליטע (כמו "ייטע"), ליבול (כמו "ייבול").

בימינו בשלושה שורשים שמות הפועל נוהגים גם כדרך לשון המקרא (בקיום הנו"ן) וגם כדרך לשון המשנה (ללא הנו"ן), והנטייה ללא נו"ן היא השכיחה יותר: נד"ר (לידור לצד "לנדור"), נט"ל (ליטול לצד "לנטול"), נפ"ל (ליפול לצד "לנפול").

הצורה הלא תקנית ליסוע נוצרה בהקבלה (מוטעית) לשלושת שמות הפועל "לידור", "ליטול" ו"ליפול" מלשון המשנה. 

חשוב לשים לב שאין מניעה להשתמש בצורות מלשון המשנה ללא הנו"ן, ובמשלב ספרותי גבוה אכן נמצא צורות משנאיות כגון ליטע, ליתן (בהקבלה ל"ייטע" ול"ייתן"). אלא שאם נרצה להשתמש בצורה המשנאית מן השורש נס"ע, יהיה עלינו לומר ליסַע דווקא (בהקבלה ל"ייסע"). 

אם כן, בין שנדבק בצורה המקראית (השכיחה בימינו) ובין שנדבק בצורה המשנאית (השכיחה פחות), לא נמצא הצדקה לצורה ליסוע, שיש בה הכלאה של הצורה "לנסוע" (בתנועת o בסוף) עם הצורה "ייסע" (בהשמטת הנו"ן).

סיכומם של דברים: צורות שם הפועל התקניות משורש נס"ע הן לנסוע (משמשת במשלב רגיל) וליסע (במשלב גבוה). הצורה ליסוע היא יצור כלאיים לא תקני.

 

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications