מזרן או מזרון? | מילון אבניאון

הצורה התקנית היא מזרן ולא מזרון.

המילה מִזְרָן בקמץ ובלא וי"ו מופיעה לראשונה במשנה. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא ללא וי"ו.

משמעות המילה מזרן במשנה היא "כעין חגורה רחבה שהיו קושרים בה לפנים את המצעים אל המיטה" (מילון אבניאון), ולפי זה המילה קשורה לשורש אז"ר ואל המילה "אֵזוֹר", שמופיעים כבר בתנ"ך ("ואֵזוֹר עור אָזוּר במותניו", מל"ב א, ח). בכתב יד קאופמן של המשנה המילה מנוקדת בצירי במ"ם וביו"ד אחריה (מֵיזְרָן) באחת-עשרה פעמים מתוך שתים-עשרה ההיקרויות שלה. אם נשווה את הצורה מֵיזְרָן לצורה הארמית מֵימְרָא, שקשורה כמובן לשורש אמ"ר, ניווכח שהניקוד והכתיב בכתב יד קאופמן מחזקים עוד יותר את הקשר של המילה לשורש אז"ר. 

בספר "הערוך", מילון לספרות חז"ל שכתב רבי נתן בן יחיאל במאה ה-12, מוצע פירוש אחר למילה מזרן, והוא: "בגד צמר שנותנין בני אדם הגדולים החשובין על מטותיהם תחת כל המצעות". פירוש זה קרוב למשמעות של המילה מזרן כיום.

מה מקורה של הצורה מזרון בחולם? נראה שמקורה בהגייה אשכנזית של הקמץ במילה מזרן.  אפשר למצוא את הכתיב בווי"ו פעמים רבות בפירוש למשנה "תפארת ישראל" מאת רבי ישראל ליפשיץ (תחילת המאה ה-19), כגון "היינו מזרון שבלה ונשאר רק קצת ממנו" (בפירוש למסכת כלים פרק יט משנה ג), בשו"תים שונים (ציץ אליעזר, שבט הלוי), אצל אז"ר ("סתיו, גשם, אין מזרון במטלה", "דבר" אלול תרפ"ט), וכן במכתביו של ש"י עגנון לאשתו אסתר, שראו אור בספר "אסתרליין יקירתי" (הוצאת שוקן, 1983), כגון "והנה עושים את המזרונים משערות אגוזי קוקס, נו נו חביבתי נוח לפרוק אגוז קוקס בשיניים מלשכוב על מזרון של שערות אגוזי קוקוס (מכתב 66).