מילון עברי-עברי
| אוֹכֵף עָלָיו פִּיהוּ
(על יסוד משלי טז 26) הרעָב הכריעוֹ וּמאלצוֹ לעשות דבר־מה
| אוכֵף פֵּירָעון
כופה את פירעונו (של חוב)
| אוכֵף שטָר על פּלוני [עח]
מחייב את פלוני לפרוע שטר
| אוּכָּפית, אכָּפִית [עח]
[ש"ע; נ'; אוּכָּפית-, אוּכָּפִיות, אוּכָּפִיות-, אוּכָּפיתו].. | אוּכָּפָן, אכָּפָן [עח]
[ש"ע; אוּכָּפָנית, אוּכָּפָנים, אוּכָּפָנִיות] עושׂה אוּכָּ.. | אוּכָּפָנוּת, אכָּפָנוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אוּכָּפָנוּת-, אוּכָּפָנוּתו] עשיית אוכפים
| אוכָפָנותו
ראה: אוכָפָנות | אוכָפָנִיות
ראה: אוכָפָן
מילון אבניאון - מילון עברי עברי