מילון אבניאון - מילון עברי עברי
מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר

מילון עברי-עברי

א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
כ
ל
מ
נ
ס
ע
פ
צ
ק
ר
ש
ת
<<
126
127
128
130
132
133
134
135
136
137
138
139
140
>>

אוכמנאים

| אוּכְמְנָאִים [עח]
[ש"ע; ז"ר] סדרה של אלמוּגים המצויה בכל היַמים בצורת שיחים א..

אוכמני

| אוּכמָני, אכְמָנִי [עח]
[ת'; אוּכמָנית, אוּכמָנִיִים, אוּכמָנִיות] שָחור (ספרותי)

אוכמניות

| אוכמָנִיות
ראו: אוכמָני

אוכמניות

| אוכמָנִיות
ראו: אוכמָנית

אוכמניותי

| אוכמניותי
ראו: אוכמנית

אוכמניותיה

| אוכמניותיה
ראו: אוכמנית

אוכמניותיהם

| אוכמניותיהם
ראו: אוכמנית

אוכמניותיהן

| אוכמניותיהן
ראו: אוכמנית

אוכמניותיו

| אוכמניותיו
ראו: אוכמנית

אוכמניותיי

| אוכמניותיי
ראו: אוכמנית

אוכמניותייך

| אוכמניותייך
ראו: אוכמנית

אוכמניותיך

| אוכמניותיך
ראו: אוכמנית

אוכמניותיכם

| אוכמניותיכם
ראו: אוכמנית

אוכמניותיכן

| אוכמניותיכן
ראו: אוכמנית

אוכמניותינו

| אוכמניותינו
ראו: אוכמנית

אוכמניים

| אוּכְמָנִיִים
ראה: אוּכמְנָאים

אוכמניים

| אוכמָנִיִים
ראה: אוכמָני

אוכמנית

| אוּכמָנית, אכְמָנִית [תמ]
[ש"ע; נ'; אוּכמָנית-, אוּכמָנִיות, אוּכמָנִיות-] .1 גרגר י..

אוכמניתה

| אוכמניתה
ראו: אוכמנית

אוכמניתו

| אוכמניתו
ראו: אוכמנית

אוכמניתי

| אוכמניתי
ראו: אוכמנית

אוכמניתך

| אוכמניתך
ראו: אוכמנית

אוכמניתכם

| אוכמניתכם
ראו: אוכמנית

אוכמניתכן

| אוכמניתכן
ראו: אוכמנית

אוכמניתם

| אוכמניתם
ראו: אוכמנית

אוכמניתן

| אוכמניתן
ראו: אוכמנית

אוכמניתנו

| אוכמניתנו
ראו: אוכמנית

אוכמת

| אוּכֶּמֶת, אכֶּמֶת
[ש"ע; נ'; אוּכֶּמֶת-, אוּכַּמתו] קדרוּת

אוכמת

| אוכֶמֶת
ראה: אוכֵם

אוכמתו

| אוכַמתו
ראה: אוכֶמֶת

אוכן

| אוּכַּן
ראה: מאוּכָּן

אוכנה

| אוכנה
ראו: מאוכן

אוכנו

| אוכנו
ראו: מאוכן

אוכנס

| אוכנס
ראו: מוכנס

אוכנע

| אוכנע
ראו: מוכנע

אוכנת

| אוכנת
ראו: מאוכן

אוכנתי

| אוכנתי
ראו: מאוכן

אוכנתם

| אוכנתם
ראו: מאוכן

אוכנתן

| אוכנתן
ראו: מאוכן

אוכסן

| אוּכסַן
ראה: מאוּכסָן

אוכסנה

| אוכסנה
ראו: מאוכסן

אוכסנו

| אוכסנו
ראו: מאוכסן

אוכסנת

| אוכסנת
ראו: מאוכסן

אוכסנתי

| אוכסנתי
ראו: מאוכסן

אוכסנתם

| אוכסנתם
ראו: מאוכסן

אוכסנתן

| אוכסנתן
ראו: מאוכסן

אוכסף

| אוכסף
ראו: מוכסף

אוכף

| אוֹכֵף [תנ] 1
[פ'; אוכֶפֶת; אָכַף, יֶאכוף, לֶאכוף] 1. כּופֶה, מכריח, מאלֵ..

אוכף

| אוּכָּף, אֻכָּף
[ש"ע; ז'; אוּכַּף-, אוּכָּפים, אוּכּפֵי-, אוּכָּפו] 1. [ת..

אוכף

| אוֹכֵף [עח] 2
שָׂם אוּכּף: אוכף את הסוס אנגלית: place a saddle
≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications