מילון עברי-עברי
| אור פּנֵי ה' [תנ]
ביטוי לישועה ולחסד: נסה עלינו אור פניך ה' (תהילים ד 7)
| אור פָּנים [תנ]
1. (בהשאלה) מאור פנים, סבר פנים יפות, מצב רוח טוב: ואור פני .. | אוֹר צַד [עח]
(בתחבורה) פנס הקבוע בכל אחד משני צדיו של כלי רכב, כלי שיט, א.. | אור צָהוב, אוֹר צָהֹב [עח]
אות ברמזור לכלי רכב להתכונן לנסיעה או לעצירה
אנגלית: yellow .. | אוֹרְצֵל [עח]
[ש"ע; ז'] <אור + צל> תערובת של אור ושל צל
| אוֹר-צֵל [עח]
ראו: קִיאָרוֹסְקוּרוֹ | אוֹר-קוֹלִי, אוֹרְקוֹלִי [עח]
[ת'; אורקולית, אורקולִיִים, אורקולִיות, אור-קולית, אור-קולִי.. | אור-קוליות
ראה: אור-קולי | אור-קולִיִים
ראה: אור-קולי | אוֹר קְרִיאָה [עח]
תאורה הממוקדת על גבי הספר בלבד מהווה מצב בו מהלך הקריאה אינו.. | אוֹר רִאשׁוֹן [עח]
ראשית דִמדוּמי השחר: כדי להספיק להגיע קמנו באור ראשון
אנגלית.. | אור שִבעַת היָמים [תנ]
אור גדול, שֶפע אור כאור של ימי הבריאה הראשונים. על־פי האגדה .. | אור שָחור [עח]
אור על-אדום או על-סגול המשמש כדי לזהות ולאמת חתימות או נתוני.. | אור שָמַיִם [עח]
האור המפוזר מן השמים, שאין עמו אור שמש ישיר
| אוֹר תּוֹרָה
(על יסוד משלי ו 23) החָכְמה שבַּהשׂכּלה
| אור תַעתוּעים [עח]
1. אור מתעה
2. תופעה של אור כחלחל הנראה באדמת ביצה או בבתי .. | אוּרֵֿאָה [מש]
[ש"ע; נ'] (בכימיה) שִתנָן; חומֶר גבישי, תולדה טִבעית של חֶלב.. | אוֹרֵב
2 [תנ] [ש"ע; אורֶבֶת, אורבים, אורבות] .1 מי שיושב במארב כדי לרַגֵ.. | אוֹרֵב
1 [תנ] [פ'; אורֶבת; אָרַב, יֶארוב, לֶארוב] עוקב, מִתחַבֵּא מעיני א.. | אורבה, אָרְבָּה [תנ]
[ש"ע; נ'; אָרבַּת-, ארָבות, אָרבות] אחד מאַצילי הידיים או תנ.. | אוֹרְבִּיט, אורבּיטה [מש]
[ש"ע; ז'] .1 מסלולו של גֶרם שמימי סביב לגרם אחר בהשפעת כוח ..