מילון עברי-עברי
| אוֹצֵר
1 [תנ]
[פ'; אוצֶרֶת; אָצַר, יֶאצור, לֶאצור] אוסֵף, שומר, אוגר, צוב.. | אוֹצֵר
2 [עח]
[ש"ע; אוצֶרֶת, אוצרים, אוצרות] 1. ~קוּרָטור~; ממוּנֶה על המו.. | אוֹצָר
1[ש"ע; ז'; אוצַר-, אוצָרות, אוצרות-, אוצָרו] 1. [תנ] אוסֶף גד.. | אוצָר בָּלוּם [תמ]
[ש"ע; ז'] 1. אוצר גדול, מעורבב, של מינים שונים: (בבא בתרא נ.. | אוצַר השורָשים [עח]
מילון שהמילים בו מסוּדרות לפי שורשיהן
| אוצֵר יַיִן [עח]
(בגסטרונומיה) האחראי על תפריט היינות במסעדה. האוצר ממונה על .. | אוצר מילים, אוֹצָר מִלִּים [עח]
1. רשימה או אוסף של מילים ושל בּיטוּיים, בדרך־כלל ערוכים על־.. | אוצַר ספָרים [עח]
בית ספרים, ספרייה
| אוצרות
ראו: אֲצירה, אוֹצָר | אוצרות קורַח [עח]
כינוי עממי לעושר רב, הון גדול (ראו: קורח)
| אוֹצְרוֹת קֹרַח
(על יסוד פסחים קיט.) כסף רב מאוד