מילון עברי-עברי
| אוֹסְלוֹ [מש]
בירת ~נורווגיה~ שנוסדה ב-1050. מִספַּר תושביה כּ- 500 אלף נֶ.. | אוסֶם, אֹסֶם [יב]
[ש"ע; ז'; אוסֶם-, אוסמו] שׂובַע, שֶפע תבואה: שֶׁתְּהֵא הַשּ.. | אוֹסְמוֹזָה [מש]
[ש"ע; נ'] פִּעפּוּע; פּיזור של שתי תמיסות בעלות ריכוז שונה ד.. | אוֹסְמוּנְדָה [מש]
[ש"ע; נ'] שָׁרך המצוי בַּאזורים לחים, טרופיים וממוזגים ממשפ.. | אוֹסְמוֹפִילִי [מש]
[ת'; אוסמופילית, אוסמופילִיִים, אוסמופילִיות] אורגניזם (צמח .. | אוסמופילִיות
ראה: אוסְמופִילִי | אוסמופילִיִים
ראה: אוסְמופִילִי | אוסמופילית
ראה: אוסְמופִילִי | אוֹסְמוֹרֶצֶֿפְּטוֹר
1. בביולוגיה, תאים הרגישים לשינויים בלחץהאוסמוטי של תמיסות ש.. | אוֹסְמְיָה [מש]
[ש"ע; נ'] סוג דבורים ממשפחת הגזרתניתיים, שמקומות הקינון שלהן.. | אוֹסְמְיוּם [מש]
[ש"ע; ז'] יסוד מתכתי רב-ערכי קשה מאוד מקבוצת מתכות הפלטינה; .. | אוֹסֵף [תנ]
1[פ'; אוסֶפֶת; אָסַף, יֶאסוף, לֶאסוף] .1 מביא זה ליד זה יחד.. | אֿוסֶף, אֹסף
[ש"ע; ז'; אוסֶף-, אוסָפים, אוספֵי-, אוספּו] 1. [תנ] קובֶץ.. | אוֹסֵף [תנ]
21. מכניס למקום: ואָסַפְתִּי אוֹתם אל תוֹך הָעִיר (ירמיה כא, .. | אוֹסֵף [תנ]
3מכַלֶה, מַשמיד: אָסֹף אסִיפֵם נְאֻם ה' (ירמיה ח, 13)
אנגלית.. | אוסֵף אל בֵּיתו [תנ]
מביא מן החוץ הביתה (ילד עזוב, עני וכד'): וישלח דוד ויאספה אל.. | אוֹסֵף אֶת הַשְּׁבָרִים [עח]
(בהשאלה) עוסק בשיקום והתאוששות ממשבר או מאסון שפקד אותו
אנגל.. | אוֹסֵף חֶרְפָּתוֹ [תנ]
מסיר חרפּה ממישהו, כאמור בפסוק: "יִקָרֵא שמך עלינו, אסֹף חֶר.. | אוסֵף נוגהו [תנ]
דועך אורו, חדֵל להאיר: הכוכבים אספו נָגהם (יואל ב 10)
| אוֹסֵף נַפְשׁוֹ
(על יסוד שופטים יח 28) הורג אותו, מביא עליו כלָיה
| אוֹסֵף רוּחַ בְּחָפְנָיו
(על יסוד משלי ל 4) משל למעשה בלתי אפשרי
| אוספֵי שביעית
ראה: סוחרֵי שביעית
מילון אבניאון - מילון עברי עברי