מילון עברי-עברי
| אומְנָם, אָמְנָם
[תה"פ] 1. [תנ] אכן, באמֶת: אָמנם ידעתי כי כן (איוב ט 1); או.. | אוּמנָם, אֻמְנָם [תנ]
[תה"פ; מ"ח] בַּבּיטוּי: האוּמנָם? בֶּאמת? (ביטוי של תמיהה):.. | אוֹמֶנֶת
[ש"ע; נ'; (צוּרת נקֵבה של אומֵן); אומֶנֶת-, אומנות, אומנות-,.. | אוֹמְפַאלוֹס [מש]
(מילולית: טבור) אבן מצבה בעל משמעות דתית. על פי המיתולוגיה ה.. | אוֹמֵץ [תנ]
[פ'; אומֶצֶת; אָמַץ, יֶאמַץ, לאמוץ] 1. אמיץ, גובר, מתחזק: י.. | אומֶץ, אֹמֶץ [תנ]
[ש"ע; ז'; אומֶץ-, אומצו] <אמץ> נכונוּת לעשות מעשים קשים או מ.. | אומֶץ לֵב [עח]
העזה, היעדר פחד, עוז רוח: החייל קיבל ציון לשבח על גילוי אומץ.. | אוּמצה, אֻמְצָה
[ש"ע; נ'; אוּמצַת-, אוּמצות, אוּמצות-, אוּמצָתו] 1. [עח] ס..