מילון עברי-עברי
| אוֹבֶה
2 [תנ]
מתאווה, תאֵב, נוטה ל-, חושק: אם תֹּאבוּ ושמעתם" (ישעיה א, 1.. | אוֹבּוֹלוּס [מש] [ז']
יחידת מידה יוונית עתיקה השווה ל- 715.38 מ"ג
| אוֹבוּלַצְיָה [מש]
[ש"ע; נ'] ביוּץ; שחרור ביצית מזקיק בוגר בשַחלַת החוּליְיתן
| אוֹבְּזֶרְוַוצְיָה [מש]
הנרדף העברי ראו: תַּצְפִּית | אוֹבִי
[ת'; אובית, אובִיִים, אובִיות] <אוב> .1 של אוב, העלאה בָּאו.. | אובּיטור דיקטוּס [מש]
בעגה המשפטית, 'באמירת אגב', 'בדרך אגב'. אמירה של שופט בפסק ד..