מילון עברי-עברי
| אוֹבֵד לִבּוֹ
(על יסוד ירמיה ד 9) מִתבּלבֵּל, נבוך ותועה
| אוֹבֵד מָנוֹס מִמֶּנּוּ
(על יסוד תהילים קמב 5) נידון לגורל רע; לא יוּכל להיחלץ ממַצב.. | אוֹבֵד נִצְחוֹ
(על יסוד איכה ג 18) אומר נואש, ביטחונו אובד
| אוֹבֵד עָלָיו כֶּלַח
1. [תנ] מתיישן ואֵין יכולים להשתמש בּו עוד (מִנהג, רעיון, עֵ.. | אובֵד עֵצות, אֹבַד עֵצוֹת [תנ]
1. נָבוך, חסַר אונים, שאינו יודע מה לַעשׂות, מבוּלבּל: כִּי .. | אוֹבֵד עֶשְׁתּוֹנוֹת [עח]
מבולבל, מאבד את יכולת הריכוז, מאבד את כושר התגובה: ביום הַה.. | אובדן, אָבְדָן
[ש"ע; ז'; אָבדַן-, אָבדָנים, אָבדָנֵי-, אָבדָנו (שֵם הפּעוּל.. | אובדן עצות, אָבְדַן עֵצוֹת [עח]
מבוּכה, חוסֶר אונים: הילדה התועה הביטה סביבה באבדן עצות
אנגל.. | אובדַן עֶשתונות [עח]
מבוּכה, בִּלבול, חוסר יכולת לפעול; אובדן שליטה עצמית
אנג..