מילון עברי-עברי
| אהָהּ
1. [תנ] מילת קריאה להבָּעת צַער: "אהה בתי הכרע הכרעתני" (שופ.. | אָהוּב
1[ש"ע; ת'; אהוּבה, אהוּבים, אהוּבות] .1 [תנ] שמושך אליו אהב.. | אהוּבָה
[ש"ע; נ'; אהוּבַת-, אהוּבות, אהוּבות-, אהוּבָתו] .1 [תנ] א.. | אָהוּד [עח]
[ת'; אהוּדה, אהוּדים, אהוּדות (סביל של אוהֵד; בינוני פָּעוּל..