מילון עברי-עברי
| אָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ, אָדָם קָרוֹב לְעַצְמוֹ [תמ]
1. (במקור) אדם פסול להעיד על עצמו כי קרוב פסול לעדות (על יסו.. | אָדָם קָרוֹב לְעַצְמוֹ
ראו: אדם קרוב אצל עצמו | אָדָם רוֹצֶה בְּקַב שֶׁלּוֹ מִתִּשְׁעָה קַבִּים שֶׁל חבֵרוֹ
אדם מעדיף להיזון מהמעט שיש לו ולא מכמות גדולה ששיכת לאחר (על.. | אָדָם שֶׁגּוּפוֹ חָבִיב עָלָיו מִמָּמוֹנוֹ
(על יסוד ברכות סא:) קל לו יותר, נפשית, לתרום כסף מאשר לעזור .. | אָדָם שֶׁל צוּרָה [תמ]
אדם בעל הדרת פנים, אדם בעל שיעור קומה, שדבריו נשמעים ומתקבלי.. | אדַמְדַּם [תנ]
[ת'; אדַמדַמה וגם אדַמדֶמֶת, אדַמדַמים, אדַמדַמות] אדום במק.. | אדַמְדַּמּוּת
[ש"ע; נ'; אדמדַמוּת-, אדַמדַמוּתו] <אדם> .1 [עח] תכונות הצב.. | אדַמדַמותו
ראה: אדַמְדַמות | אדַמְדֶּֿמֶת [עח]ֿ
[ש"ע; נ'; אדַמדֶמֶת-, אדַמדַמתו] (ברפואה) מחלת ילדים נגיפית.. | אדַמדַמתו
ראה: אדַמְדֶמֶת | אֲדָמָה
[ש"ע; נ'; אַדמַת-, אדָמות, אַדמות-, אַדמָתו]
1. [תנ] עפר,.. | אֲדָמָה חֲרוּכָה [עח]
1. שטח אדמה שהחריבו אותו יושביו ושרפוהו לפני בּריחתם מִפּנֵי.. | אֲדָמָה כּבֵדה
[עח] אדמה עם מרכיב גבוה של חרסית. צבעה, בדרך כלל, חום כהה. מ.. | אדָמָה צְמֵאָה
(על יסוד תענית כב:) אדמה יבשה, אדמה חרֵבה
| אֲדָמָה קַלה [עח]
אַדמַת חול. צבעה, לרוב, צהוב בהיר. מתאפיינת בחלחול מהיר של מ.. | אדָמָה שוקעָנית [עח]
(בטופוגרפיה) שטח ביצה שעלולים לשקוע בו כלי רכב והולכי רגל
| אדָמָה שִׁכּוֹרָה
(על יסוד תענית כב:) אדמה רווּויה בעודף מים
| אַדְמוּם [עח]
[ש"ע; ז'; אַדמוּם-, אַדמוּמים, אַדמוּמֵי-] שיח נוי ירוק עד .. | אַדְמוּמִי [עח]
[ת'; אַדמוּמית, אַדמוּמִיִים, אַדמוּמִיות] בצֶבע אדַמדַם, א.. | אַדמוּמיוּת [עח]
האיכות או המצב של להיות אדמומי | אַדמומִיות
ראו: אַדְמומִית | אַדמומִיות
ראו: אַדְמומִי | אדמומיותיהם
ראו: אדמומית | אדמומיותיהן
ראו: אדמומית | אדמומיותייך
ראו: אדמומית | אדמומיותיכם
ראו: אדמומית | אדמומיותיכן
ראו: אדמומית | אדמומיותינו
ראו: אדמומית | אדמומיותכם
ראו: אדמומיות | אדמומיותכן
ראו: אדמומיות | אדמומיותנו
ראו: אדמומיות | אַדמומִיִים
ראה: אַדְמומִי
מילון אבניאון - מילון עברי עברי