מילון עברי-עברי
| אַסְתּוֹם מָצוּי [עח]
[ש"ע; ז'] עשב רב-שנתי בעל פקעת ממשפחת הסוככיים. גבעול התפרחת.. | אֶסְתֵּטִי [מש]
[ת'; אֶסתֵטית, אֶסתֵטִיִים, אֶסתֵטִיות] יָפֶה - בּעיקָר לָעַ.. | אסתטיויותיה
ראו: אסתטיות | אסתטיויותיהם
ראו: אסתטיות | אסתטיויותיהן
ראו: אסתטיות | אסתטיויותיו
ראו: אסתטיות | אסתטיויותיי
ראו: אסתטיות | אסתטיויותייך
ראו: אסתטיות | אסתטיויותיך
ראו: אסתטיות | אסתטיויותיכם
ראו: אסתטיות | אסתטיויותיכן
ראו: אסתטיות | אסתטיויותינו
ראו: אסתטיות | אֶסְתֵּטִיּוּת [מש]
[ש"ע; נ'] טוּב טַעַם, חן, יופי: מנות האוכל היו מסודרות באסתט.. | אֶסתֵטִיות
ראה: אֶסְתֵטִי | אֶסְתֵטִֿיזְם
1. תאוריה של קָנְט על האומָנוּת, שפותחה במאההשמונה־עשרה, וטע.. | אֶסתֵטִיִים
ראה: אֶסְתֵטִי
מילון אבניאון - מילון עברי עברי