מילון עברי-עברי
| אֲבַטִּיחַ [תנ]
[ש"ע; ז'; אבַטיחַ-, אבַטיחים, אבַטיחֵי-] <בטח> פּרי מִקשה כּ.. | אֲבַטיחַ צָהוב [עח]
זָן של אבטיחים בַּעל פּנים צָהוב ממשפחת הדלועיים; מֵלון (מיו.. | אבַטִּיחוֹן [עח]
[ש"ע; ז'; אבַטיחון-, אבַטיחונים, אבַטיחונֵי-] <בטח> אבטיח קט.. | אבַטיחונֵי
ראה: אבַטִיחון | אבַטיחונים
ראה: אבַטִיחון | אבַטִיחִיָה
ראה: אבַטיחִייה | אבַטיחִיות
ראה: אבַטיחִייה | אבַטיחִייה, אבַטִּיחִיָּה [עח]
[ש"ע; נ'; אבַטיחִיַית-, אבַטיחִיות, אבַטיחִיות-, אבַטיחייתו].. | אבַטיחִיַית
ראה: אבַטיחִייה | אבַטיחייתו
ראה: אבַטיחִייה | אַבְטִיט
[ש"ע; ז'] קיווית. שֵם של עוף ביצה (מיוּשן)
| אַבְטִיפוס
ראו: אַב טיפוס | אַבְטָלָה [עח]
[ש"ע; נ'; אַבטָלַת-, אַבטָלָתו] <בטל> 1. חוסר תעסוּקה: בזמן..