מילון עברי-עברי
| אוחַ
1, אֹחַ [תנ]
[ש"ע; ז'; אוחַ-, אוחים, אוחֵי-] <אוח> עוף לילה ממשפחת הינשופ.. | אוחֵב [תמ]
מי שיהיה חייב דבר מה בעתיד: חכמים היזהרו בדבריכם, שמא תחוּבו.. | אוֹחֵז
31. [תנ] (בּ-) מקבֵּל דָבר ודבֵק בּו: ולבי נוהג בחכמה ולאחֹז .. | אוֹחֵז [תנ]
1[פ'; אוחֶזֶת; אָחַז, יֶאחוז וגם יֹאחַז, לֶאחוז] 1. (בּ-) מ.. | אוֹחֵז [עח]
4בחוק: הנפרע או הניסב של שטר, או המחזיק במוכ"ז שהוא מסמך סחי.. | אוֹחֵז [תנ]
21. תוקף או נתקף (פַּחד, בּוּלמוּס וכד'): חִיל אָחַז יֹשבי פ.. | אוֹחֵז אֶת הַחֶבֶל בִּשְׁנֵי רָאשָׁיו [תמ]
(על יסוד בראשית רבה לט) מנסֶה להשׂיג בעת ובעונה אחת שני דברי.. | אוֹחֵז [מְאַחֵז] אֶת הָעֵינַיִם [אחִיזַת עֵינַיִם]
(על יסוד סנהדרין סז:) מעשי תרמית, מעשי להטוטים, הונאה על־ידי.. | אוֹחֵז אֶת הַחֶבֶל בִּשְׁנֵי קְצוֹתָיו [תמ]
עושה דבר בלתי אפשרי, עושה שני דברים שמנוגדים זה לזה (עממי): .. | אוֹחֵז אֶת הַחֶבֶל בִּשְׁנֵי רָאשָׁיו [עח]
אומר או עושה שני דברים מנוגדים בו-זמנית
אנגלית: to ride two .. | אוחֵז את העֵינַיִים
1. [תמ] עושֶׂה מעשֵׂה להָטים בּדֶרך של תעתוּעים ורמאוּת: מע.. | אוחז אֶת הַשּׁוֹר בְּקַרְנָיו [עח]
ראו: תופס את השור בקרניו
| אוחֵז בּאֶמצָעים [עח]
נוקט אמצעים, משתמש באמצעים, נוקט מעשים: משרד החינוך אוחז באמ.. | אוחֵז בּחֶרֶב
ראה: אוחֵז בנֶשֶק
| אוחֵז בּיָדו [עח]
(בהשאלה) תומך בו, מסייע לו
| אוחֵז בּנֶשֶק [עח]
יוצא למלחמה (גם: אוחֵז בּחֶרֶב)
| אוחֵז בּסינַר אִמו [עח]
נתלה כתינוק באמו
| אוחֵז בּציצית רֹאשו [תנ]
מזעזע אותו, תופס אותו בחָזקה, מביא אותו לעשות מעשה בעל כורחו.. | אוֹחֵז בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ [תנ]
נֶאחָז בּדָבָר קדוש כּדֵי להציל בּו את נפשו: וַיַחזֵק בקַרנו.. | אוחֵז בּרֶסֶן השִלטון [עח]
שולט: בשנה זו המפלגה הדמוקרטית אוחזת ברסן השלטון
| אוֹחֵז בְּשָׂרִי פַּלָּצוּת
(על יסוד איוב כא 6) גופי רועד מרוב זעזוע ופחד
| אוחֵז דַרכּו [תמ]
ממשיך בדרכו; דבק בדרכיו, אינו סוטה מדרך הישר: ויאחז צדיק דרכ.. | אוחֵז לשון
[יב] נוקט לשון, מתבטא בלשון-: טוב לאחוז לשון "איני יודע". מש.. | אוחֵז שמוּרות עֵינָיו
[עח] 1. נוסך עליו שינה, מרדימו
2. מקפיד לא להירדם (שאול מתהי.. | אוחזו בּוּלמוּס
1. [תמ] תוקף אותו פתאום רעב גדול: (יומא ח, ו)
2. [עח] (בהש.. | אוֹחזוֹ בְּצִיצִית רֹאשוֹ
(על יסוד יחזקאל ח 3) מטלטל אותו
| אוחזו שָבָץ [תנ]
גוסס, נוטה לגווע: עמָד נא עלי וּמֹתתֵני כי אחזני השבץ (שמואל..
מילון אבניאון - מילון עברי עברי