מילון עברי-עברי
| אֵש לֶהָבה .1 [תנ]
אש חזקה מאוד: והוא (התנור) בוער באש להבה (הושע ז 6)
2. [עח.. | אֵשׁ לֶהָבָה
(על יסוד הושע ז 6) (במקור) אש עזה; (בהשאלה) התרגשות רבה מרוב.. | אֵשׁ לוֹהֶטֶת יְכַבּוּ מַיִם
(על יסוד בן סירא ג 28) מים מכבים גם אש חזקה; (בהשאלה) מצנֵן .. | אש עויֶנֶת [עח]
אש הפורצת מחוץ למקום שצפוי שתפרוץ בו (ההפך: אש מבוקרת) | אֵשׁ עצוּרָה בְּעַצְמוֹתָיו [תנ]
1. הוא מלא רצון לפעול
2. (גם בהוראה) דבר מציק שמבקש לפרוץ (ע.. | אֵש צולֶבֶת [עח]
אש הנורֵית מכּמה כיוונים, כך שֶקַוֵוי האש מצטלבים
| אֵש קודַחַת בּאַפּו [תנ]
כעסו גדול ביותר, רוגזו רב: כי אש קדחה באפי (דברים לב 22)
| אֵש שוטֶפֶת [עח]
(בצבא) אש מתמשכת ורצופה הנורית בלי הפסקה מכלי נשק
| אֵש תופֶת [עח]
אש חזקה מאוד, שאינה מאפשרת קיום או מעבר ושיש סיכון רב להיפגע.. | אֵשׁ תָּמִיד
(על יסוד ויקרא ו 6) (במקור) האש שבָּערה יומם ולילה על הַמִּז.. | אֶשְׁבּוֹל [עח]
[ש"ע; ז'; אֶשבּול-, אֶשבּולים, אֶשבּולֵי-, אֶשבּולו] <שבל> ... | אֶשְׁבּוֹלִי [עח]
[ת'; אֶשבּולית, אֶשבּולִיִים, אֶשבּולִיות] <שבל> דמוי אשבול,.. | אֶשבולִיות
ראה: אֶשְבולִי | אֶשבולִיִים
ראה: אֶשְבולִי | אֶשבּור לו את העצָמות [עח]
אֶתנקם בו ואכֶּה אותו בחָזקה (עממי)
| אֶשְׁבּוֹרָן, אישְבּורָן [תמ]
[ש"ע; ז'] מקום שהמים מצטברים בו: רביעית דם שנשפך באוויר--אם ..