מילון עברי-עברי
| אֶרֶר [יב]
[ש"ע; ז'; אֶרֶר-, אַררו] קללה, מאֵרה, ארירה: <סתד-ס רנ 0 מא.. | ארָרָט
[ז'] מהגבוהים בּהָרֵי העולם, הנִמצא בּטוּרקיה: "וַתָּנַח התי.. | אֶרֶשׁ [יב]
[ש"ע; ז'; אֶרֶש-, אַרשו] ארֶשת, ביטוי, הבָּעה, מבָּע: בארש .. | ארש
שורש של הערכים: אֶרֶש, ארֶשֶת
| אֲרֶשֶׁת [יב]
1[ש"ע, נ', ארֶשֶת-, ארַשתו] מַראֶה, הבּעה: נשים פני ארון להע.. | אֲרֶשֶׁת [תנ]
2הֶגֶה, ביטוי, אמירה, דיבור: תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַ.. | אֲרֶשֶׁת [תמ]
3בקשה, משאלה: ארשת שפתינו יערב לפניך (מלשון הפיוט)
אנגלית: co.. | אֲרֶשֶת פָּנים [עח]
הבּעת הפנים, מראה הפנים והמבט ברגע מסוים: ארשת פניה ביטאה פח.. | אַרְתְּרוֹסְקוֹפְּיָה [מש]
ניתוח פולשני בברך המטופל בשיטה המאפשרת לאבחן ולטפל במגוון בע.. | אַרְתֶרְיוֹסְקְלֵרוֹזִיס, אַרְתֶרְיוֹסְקְלֵרוֹסִיס [מש]
[ש"ע; ז'] טָרֶשת העורקים; הסתיידות העורקים, מחלה שבה מתעבות .. | אַרְתֶרְיוסְקְלֵרוסִיס
ראה: אַרְתֶרְיוסְקְלֵרוזִיס | אַ"שׁ [ר"ת]
אימוּנֵי שָׂדֶה
| אֵשׁ
1[ש"ע; נ'; אֵש-, אִשים, אִשֵי-, וגם אִשות, אִשו (במקרא זו"נ)].. | אֵשׁ
2[ת'] 1. [תנ] כּינוּי לרֶגֶש עַז, כגון כעס, קנאה, תשוקה: באש .. | אֵש אוֹכֵלָה
.1 [תנ] אש גדולה וחזקה השורפת ומשמידה את הכול: אש אוכֵלה נ.. | אֵש אלוהים [תנ]
ברק: אש אלוהים נפלה מן השמים (איוב א 16)
| אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּלִבּוֹ
(על יסוד ירמיה כ 9) הוא מלֵא רצון לפעול
| אֵשׁ בִּשְׂדֵה קוֹצִים [עח]
משל לדבר המתפשט במהירות: הרכילות על הזוג המלכותי התפשטה כמו .. | אֵש דָת
1. [תנ] כינוי לתורה: מימינו אש דת למו (דברים לג 2)
2. [עח] .. | אֵש וגָפרית [עח]
1. מָשל לדיבורים חריפים ביותר: (שאול מיחזקאל לח 22: אש וגפרי.. | אֵש זָרה
1. [תנ] אש שאינה קדושה, אש שלא שלא הוקרבה על המִזבֵּח לפי ה.. | אֵש חַיה [עח]
תַחמושֶת אמִתית: המִטווח היה באש חיה ולא בכדורי דֶמֶה
| אֵשׁ יְדִידוּתִית [עח]
[ש"ע; ז'] (בביטוח) אש הנמצאת במקום שהיא אמורה להיות, כגון בכ.. | אֵש לֶהָבה .1 [תנ]
אש חזקה: ענן יומם ועשן ונגה אֵש לֶהָבה לילה (ישעיה ד 5); אש ..