מילון עברי-עברי
| אַחְדוּתִי [יב]
[ת'; אַחדוּתית, אַחדוּתִיִים, אַחדוּתִיות] <אחד> שיש בו אַחד.. | אַחְדוּתִיּוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אַחדוּתִיוּת-, אַחדוּתִיוּתו] <אחד> תכונתו או מצבו.. | אַחדותִיות
ראה: אַחְדותִי | אַחדותִיותו
ראה: אַחְדותִיות | אַחדותִיִים
ראה: אַחְדותִי | אחָדִים [תנ]
[ת'; ז"ר; (בנקבה:) אחָדות] 1. מעַטים, ספורים, מועטים, לא רבי.. | אחד"ש
[ר"ת] אַחַר דרישת שלומו
| אחדשה"ט
[ר"ת] אחר דרישת שלומו הטוב (נוסח כתיבה)
| אחדש"ת
[ר"ת] אחר דרישת שלום תורתו (בכתיבה לרַב)
| אַחֶדֶת
[ש"ע; נ'; אַחֶדֶת-, אחָדות] <אחד> יחידה, להבדיל מן "עשֶׂרת"
.. | אחָהוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אחָהוּת-, אחָהוּתו] אחווה, קִרבת אחים (ספרותי)
| אחה"ע
[ר"ת] .1 אחד העם
2. אַחדוּת העבודה
| אחהע"ר
[ר"ת] האותיות הגרוניות: אל"ף, חי"ת, ה"א, עי"ן, רי"ש
| אחה"צ
[ר"ת] אחַר הצָהֳריים
| אָחוּ
[ש"ע; ז'] .1 [תנ] שֶטח מכוּסֶה עֵשׂב למִרעֶה; כַּר, אפָר, .. | אָחוּ שִׁילִינְג [מש]
[ת'] טוב מאוד, נהדר (עממי מֵערבית): איזה אָחוּ־שילינג של אופ.. | אָחוֹד [עח]
[ש"ע; ז'; אחוד-, אחודות, אחודות-, אחודו] 1.אַבזָר מתוּברָג.. | אָחוּד
[ת'; אחוּדה, אחוּדים, אחוּדות] .1 [תמ] משותף, מחובר: דברים..