מילון עברי-עברי
| אוֹסְקָר [מש]
[ש"ע; ז'] [ש"פ] פסלון מוזהב הניתן בכל שנה מאז 1972 כפרס מאת .. | אֿוסֶר, אֹסֶר [יב]
[ש"ע; ז'; אוסֶר-, אוסרו] מאסר, בית אסורים: ומאוסר פתחתיך (מ.. | אוֹסֵר
1[תמ]
[פ'; אוסֶרֶת; אָסַר, יֶאסור, לֶאסור] אינו מַתיר, מצַווה של.. | אוֹסֵר
2[תנ]
מחַיֵיב עצמו בנדר שלא לעשׂות דבר-מה: "לֶאְסֹר אִסָּר על נפשו.. | אוֹסֵר
3[תנ]
מכריז, מודיע: וַיֹּאמֶר: מִי יֶאְסֹר הַמִּלְחָמָה? (מלכים); .. | אוֹסֵר
4[תנ]
שָׂם במאסר, כולא בבית הסוהר: ויקח מאתם את שמעון ויאסֹר אותו .. | אוֹסֵר
5[תנ]
קושר: אם אסור יאסרוני בעבֹתים (שופטים טז 11), וַיֶּאְסֹר אֵז.. | אוֹסֵר
6[תנ]
רותם בהמה לעגלה: ואסרתם את הפרות בעגלה (שמואל א' ו 7); שאסר .. | אוֹסֵר לַאחֵרִים וּמַתִּיר לְעַצְמוֹ
(על יסוד שמות רבה כה) נאֶה דורש אך לא נאה מקיים, נוטל לעצמו .. | אוסר לאחרים ומתיר לעצמו
(על יסוד שמות רבה כה) נאה דורש אך לא נאה מקיים, מאפשר לעצמו .. | אוסֵר מִלחָמה [תנ]
1. יוצא למלחמה: ויאסֹר אביה את המלחמה בחיל גִבורי מלחמה (דבר.. | אוֹסֵר מִלְחָמָה עַל-
(על יסוד מלכים א כ 14) מכריז מלחמה על־
| אוֹסֵר עַל נַפְשׁוֹ
(על יסוד במדבר ל 5) גוזר על עצמו איסורים
מילון אבניאון - מילון עברי עברי