מילון עברי-עברי
| אַשְׁנָה, אַשֶּׁנֶת [עח]
[ש"ע; נ'; אַשנַת-, אַשנָתו] טחב העולה על קליפת עצים
| אִשְׁנוּב [עח]
[ש"ע; ז'; אִשנוּב-, אִשנוּבים, אִשנוּבֵי-, אִשנוּבו] <שנב> ע.. | אֶשְׁנִיִּים [מש]
[ש"ע; ז"ר] משפחה בתת-סדרת השפיריות. העיניים נוגעות זו בזו, ו.. | אַשֶנֶת, אַשנַת
ראה: אַשְנָה | אַשַׁ"ף
[ר"ת] אִרגוּן שִחרוּר פָּלֶשׂתין
| אשף
שורש של הערכים אַשָף, אֶשֶף, אַשָפוּת, אַשָפִיים, אַשפּה2
| אַשָּׁף
2 [עח]
[ש"ע; ז'; אַשַף-, אַשָפים, אַשָפֵי-] מין של עטלף ממשפחת האש.. | אַשָּׁף
1 [ש"ע; אַשָפית, אַשָפים, אַשָפִיות] .1 [תנ] קוסֵם, מכַשֵף: .. | אַשָף מִטבָּח [עח]
טבח ראשי, אשף באומנות הבישול, מומחה בבישול
צרפתית: chef | אַשְׁפָּה
2 [ש"ע; נ'; אַשפַּת-, אשָפות, אַשפות-, אַשפָּתו] 1.[עח] נרתי.. | אַשְׁפָּה
1 [ש"ע; נ'; אַשפַּת-, אַשפּות (בּסִפרוּת גם אַשפַּתות), אַשפּו.. | אַשְׁפָּה לְבָנָה [עח]
(בארצות הברית) כינוי ללבנים עניים, בעיקר מן הדרום.
אנגלית: .. | אִשְׁפּוּז [עח]
[ש"ע; ז'; אִשפּוּז-, אִשפּוּזים, אִשפּוּזֵי-, אִשפּוּזו] .1..