מילון עברי-עברי
| אַנָּס
[ש"ע; אַנֶסֶת, אַנָסים, אַנָסות] 1. [עח] אונֵס, שבּועל אישה .. | אֹנֶס [אָנוּס] רַחמָנָא פַּטְרֵיהּ
(על יסוד בבא קמא כח:) (מילולית: האל פוטר מעונש את העובר עבֵר.. | אָנְסָה
(קרי: אוֹ) [ש"ע; נ'; אָנסַת-, אָנסות, אָנסות-, אָנסָתו] <אנס.. | אַנְסְיוֹזוֹ
[תה"פ][מש] הוראת מוזיקלית שמשמעה: בדאגה, בחרדה | אַנְסִין [מש]
[ש"ע; ז'] קֶטַע עָלוּם; טֶקסְט שלא נלמד, והוא מוּבא במִבחן כ.. | אַנְסַמְבֵּל [מש]
[ש"ע; ז'; אנסַמבֵּלים]
.1 חֶבֶר; להקה של שחקנים, של זמרים א.. | אנסַמבֵלים
ראה: אַנְסַמְבֵל | אַנְסָן
[ש"ע; ז'; אַנסָנית, אַנסָנים, אַנסָנִיות][יב] אַנס, חמסן, שו.. | אָנֶסְתֶּזְיָה
ראה הנרדף העברי: אַלחוּש
| אנף
שורש של הערכים אָנֵף, אֶנֶף, אַנפּי, אנָפה, אנָפית, אַנפָתִי.. | אָנֵף [עח]
[ת'; אנֵפה, אנֵפים, אנֵפות]
כועס, רוגז, קוצף, זועם (ספרותי).. | אֶנֶף [יב]
[ש"ע; ז'; אֶנֶף-, אַנפּו]
~כעס~, קצף, זעם, חורי-אף: אף ואנף..