מילון עברי-עברי
 | אִלְיָה [יב]
[ש"ע; נ'; אִליַית-, אִליות, אִליות-, אִליָיתו]  הֶספֵּד, שיר.. | אַלְיָה
[ש"ע; נ'; אַליַית-, אלָיות, אַליות-, אַליָיתו]   1.[תנ] זנבה.. | אלי/ה
שורש של הערכים אָלה, אִליה, אַליה, אַלָיית, תַאלה
 | אַלְיָה וָקוֹץ בָּהּ [תמ]
דָבָר טוב שֶיֵש בו פּגָם, ליקוי המצוי בדבר  טוב: (ראש השנה י.. | אַליוֹן [תמ]
[ש"ע; ז;] האצבע הגדולה ביד, בוהן: ונתנו אליוני ידיהם לתוך פי.. | אִליות, אלָיות, אַליות
ראה: אִלְיָה, אַלְיָה | אלִיחָה 
[ש"ע; נ'; אליחַת-, אליחות, אליחות-, אליחָתו] <אלח> .1  [יב] .. | אֵלִיטָה  [מש]
[ש"ע; נ'] .1  עִלית; מובחר, הטוב ביותר, עליון, משובח 
2. (ב.. | אֵלִיטָה מְשָׁרֶתֶת [עח]
(בסוציולוגיה) אליטה שאינה מתבדלת מהציבור ומתכנסת בעצמה. אליט.. | אֵלִיטִיזְם [מש]
[ש"ע; ז'] 
עִיליתָנוּת;
1. שלטון שכבה עִלית 
2. גישה  הדוגלת.. | אָלִיטֵרַצְיָה [מש]
[ש"ע; נ'; אָליטֵרַציות] (בּתורת השירה) הישנות צלילים. חזָרה .. | אָליטֵרַציות
ראה: אָלִיטֵרַצְיָה | אַליַיסטון, אַלְיַסְטוֹן  [מש]
[ש"ע; ז'] יֵין צימוקים
 | אַלָּיִית  [תמ]
[ש"ע; נ'; אַלָיִית-, אַלָיות, אַלָיות-, אַלָייתו] <אלי/ה> מק.. | אִליַית, אַליַית
ראה: אִלְיָה, אַלְיָה | אִליָיתו, אַליָיתו
ראה: אִלְיָה, אַלְיָה | אֱלִיל 
1[ש"ע; אלילה, אלילים, אלילות]  1.  [תנ] פסיל, פֶּסֶל של אֵל^ .. | אֱלִיל 
2[תנ]
מִרמה, שֶקֶר, אֶפֶס, הֶבֶל^ טֹפְלֵי שָׁקֶר רֹפְאֵי אֱלִל כֻּ..