מילון עברי-עברי
| איש שוּלַיִים [עח]
אדם שאינו יודע לאיזה מבין שתי קבוצות תרבותיות שונות עליו להש.. | איש שוּק [עח]
אדם מן השוק, המוני, לא מחונך
| איש שַחַץ [תמ]
שחצן, גאוותן, יהיר וחוצפן: אַנשֵי ירוּשָלַיִם אַנשֵי שַחַץ ה.. | איש שֵׂיבה [תנ]
זקן, ישיש: גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה (דברים לב 25)
| איש שׂיחה [עח]
אדם מעניֵין שנעים לשׂוחֵחַ אִתו: מרצה זה הוא איש שׂיחה
| איש שֵׂכֶל [תנ]
איש חכם (על יסוד עזרא ח, 18), והנהגת כל איש שכל את נשפו (ספר.. | איש של צוּרה [תמ]
איש מכובד בהופעתו (מועד קטן ט.)
| איש שֶלֶג [עח]
[ש"ע; ז'] 1. דמות אדם עשויה משלג, בּוּבּה בּצוּרת איש שבּוני.. | איש שָלום
1. [תנ] איש סוד: הסיתוך ויכלו לך אנשי שלומך (ירמיה לח 22)
2.. | אִישׁ שְׁלוֹמוֹ [תנ]
רֵע נאמן (על יסוד תהילים מא 10)
| איש שֵם [תנ]
בעל שם נודע, מפורסם: גיבורי חיל אנשי שמות לבית אבותם (דברי ה.. | איש שׂפָתַיִים
1. [תנ] דבּרן, מדבֵּר יפה, נואם יפה: ואם איש שפתים יצדק (איו.. | איש תבוּנה [תנ]
אדם חכם וּנבון דבר: חושך אמריו יודע דעת יקר רוח איש תבונה (מ.. | אִישׁ תְּבוּנוֹת
(על יסוד משלי יא 12) חכם, משכיל
| איש תַהפּוּכות [תנ]
הפַכפָּך (גם: איש הפָכים): איש תהפוכות ישלח מדון (משלי טז 28.. | איש תואַר [תנ]
בעל הדרת פנים, בעל הופעה נאה: הנה ראיתי בן לישי... יודע נגן .. | אִישׁ תֹּואַר
איש שניחן בהופעה מרשימה (על יסוד שמואל א טז 18)
| איש תוכָחות [תנ]
1. אדם עיקש, שמרבים להוכיחו: איש תוכחות מקשה עורף פתע ישבר ו.. | אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ
(על יסוד מלכים א ה 5) שַלווה ושקט, תקופת פריחה ושִׂגשׂוּג
| איש תכָכים [תנ]
סכסכן, מי שגורם קטטות, מחרחר ריב: רש ואיש תככים נפגשו (משלי .. | אִישׁ תָּם וְיָשָׁר
(על יסוד איוב א 8) תמים, צדיק
| אִישׁ תְּרוּמוֹת
1. [תנ] (במקור) ציון לתכונה שלילית, אוהב מתנות ורודף בצע: מֶ.. | אישה
1, אִשָּׁה [תנ]
[ש"ע; נ'; אֵשֶת-; נָשים, נשֵי-, נשות-, אִשתו] 1. הנקבה שבבנ.. | אישֶה, אִשֶּׁה [תנ]
[ש"ע; ז'; אישֵה-, אישים, אישֵי-] קורבן אש הנמנה עם קודשי הקו.. | אִישָׁה
2 [תמ]
[ש"ע; נ'; אישַת-, אישות, אישות-, אישָתו] חורשה - בייחוד של ק.. | אישה גמוּרה, אִשָּׁה גְּמוּרָה [תמ]
אישה בוגרת, שיש לה כל המעלות של האישה: אין לי אלא אישה גמורה.. | אישה דָווה [תנ]
אישה בימי וִסתהּ: ואיש אשר אִשה דוה... ונכרתו שניהם (ויקרא כ.. | אישה זָרה [תנ]
אישה שאינה נשואה לו: להצילך מאִשה זרה (משלי ב 16)
| אישה כּשֵרה [תמ]
אישה הגונה, שעושה רצון בעלה: (תנא רבי אליהו רבה)
| אישה מלֵאה [יב]
אישה מעוּבּרת: בעלי הניחני מלאה והוא אומר: לא היו דברים מעול.. | אישה צָרה [תמ]
כששתי נשים נשואות לאיש אחד - שתי הנשים הן צרה (אויבת) זו לזו.. | אישה צרוּרה [תנ]
~עגונה~, ~אלמנה חיה~: ותהיינה צרֻרות עד יום מותן אַלמנוּת חי.. | אישה קטלנית [יב]
אישה שמתו עליה שני בעלים (רש"י) | אישו, אישיו [מש]
1. עניין, שאלה או נושא העומדים על הפרק
2. עניין בעל חשיבות ש.. | אישוּם, אִשּׁוּם [עח]
[ש"ע; ז'; אישוּם-, אישוּמים, אישוּמֵי-, אישוּמו] .1 האשמה..
מילון אבניאון - מילון עברי עברי