מילון עברי-עברי
| אִינְטֶגְרַצְיָה [מש]
[ש"ע; נ'] 1. ~כּילוּל~; תהליך של איחוד מרכיבים שונים ותיאומם.. | אינטגרציות
ראו: אינטגרציה | אינטגרציותי
ראו: אינטגרציה | אינטגרציותיה
ראו: אינטגרציה | אינטגרציותיהם
ראו: אינטגרציה | אינטגרציותיהן
ראו: אינטגרציה | אינטגרציותיו
ראו: אינטגרציה | אינטגרציותיי
ראו: אינטגרציה | אינטגרציותייך
ראו: אינטגרציה | אינטגרציותיך
ראו: אינטגרציה | אינטגרציותיכם
ראו: אינטגרציה | אינטגרציותיכן
ראו: אינטגרציה | אינטגרציותינו
ראו: אינטגרציה | אינטגרצייה
ראו: אינטגרציה | אינטגרציית
ראו: אינטגרציה | אינטגרצייתה
ראו: אינטגרציה | אינטגרצייתו
ראו: אינטגרציה | אינטגרצייתי
ראו: אינטגרציה | אינטגרצייתכם
ראו: אינטגרציה | אינטגרצייתכן
ראו: אינטגרציה | אינטגרצייתם
ראו: אינטגרציה | אינטגרצייתן
ראו: אינטגרציה | אינטגרצייתנו
ראו: אינטגרציה | אינטגרצית
ראו: אינטגרציה | אינטגרציתה
ראו: אינטגרציה | אינטגרציתו
ראו: אינטגרציה | אינטגרציתי
ראו: אינטגרציה | אינטגרציתך
ראו: אינטגרציה | אינטגרציתכם
ראו: אינטגרציה | אינטגרציתכן
ראו: אינטגרציה | אינטגרציתם
ראו: אינטגרציה | אינטגרציתן
ראו: אינטגרציה | אינטגרציתנו
ראו: אינטגרציה | אִינְטוּאִיטִיבִי [מש]
[ת'; אינטוּאיטיבית, אינטוּאיטיבִיִים, אינטוּאיטיבִיות] שבא מ.. | אינטואיטיבִיות
ראה: אִינְטואִיטִיבִי | אינטואיטיבִיִים
ראה: אִינְטואִיטִיבִי | אינטואיטיבית
ראה: אִינְטואִיטִיבִי | אִינְטוּאִיצְיָה [מש]
[ש"ע; נ'] .1 הכָּרה ישירה שאָדם מַכּיר בּהּ את עצמו או את ה.. | אינטואיציות
ראו: אינטואיציה | אינטואיציותי
ראו: אינטואיציה | אינטואיציותיה
ראו: אינטואיציה | אינטואיציותיהם
ראו: אינטואיציה | אינטואיציותיהן
ראו: אינטואיציה | אינטואיציותיו
ראו: אינטואיציה | אינטואיציותיי
ראו: אינטואיציה | אינטואיציותייך
ראו: אינטואיציה | אינטואיציותיך
ראו: אינטואיציה | אינטואיציותיכם
ראו: אינטואיציה | אינטואיציותיכן
ראו: אינטואיציה | אינטואיציותינו
ראו: אינטואיציה
מילון אבניאון - מילון עברי עברי