מילון עברי-עברי
| אַדְלָקָה [תמ]
[ש"ע; נ'; אַדלָקַת-, אַדלָקות, אַדלָקות-, אַדלָקָתו] <דלק> ה.. | אַדלָקָתו
ראה: אַדְלָקָה | אדם
שורש של הערכים: אָדום, אָדָם, אדַמדַם, אדַמדַמוּת, אדַמדֶמֶת.. | אָדָם [תנ]
1[ש"ע; ז'; (בּריבּוּי:) בּנֵי אָדָם] 1. בּן המין האנושי (השם .. | אָדָם
21. [תנ] מישהוּ, אֶחָד מהאנשים, כל אחד: אל תריב עם אדם חינם (.. | אָדָם [תנ]
3שמו של האיש הראשון שנברא בידי האל: "ויקרא את שְמָם אָדָם" (ב.. | אָדָם [אֶחָד] מִן הַשּׁוּק
(על יסוד בבא קמא קח) אדם פשוט
| אָדָם [אִישׁ] שֶׁל צוּרָה
(על יסוד תענית טז.) (בהשאלה) בעל הופעה אצילית, בעל הדרת פנים.. | אָדָם אָפור [עח]
אדם שאינו מתבלט בשום דבר: אין בו שום דבר מעניין, הוא אדם אפו.. | (אָדָם) בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ
(על יסוד פסחים יא:) (בָּהוּל = דאוג, חָרֵד), אדם חרֵד לכספו.. | אָדָם בּלייַעַל
1. [עח] אדם רע, טיפוס שלילי
2. [יב] כינוי לסיטרא אחרא (רבי .. | אָדָם גָדול
[עח] 1. אָדָם חָשוּב (ההפך: אָדָם קָטָן)
2. אדם מוּכשר, בעל.. | אָדָם היַעַר [עח]
קוף גדול ממשפחת קופי אדם (ראה: אורנג־אוטנג)
| אָדָם הַֽמַּעֲלָה [תנ]
אָדָם חשוב, נכבד, בעל תכונות נעלות ומצוינות: וּרְאִיתַנִי כּ.. | אָדָם הקַדמוני [תמ]
אדם הראשון: אדם הקדמוני שהוא היה ראש לכל בני אדם (מדרש רבה ב.. | אדם הרִאשון [תמ]
האדם שנברא ביום השישי לבריאת העולם: הקדוש ברוך הוא טבע כל א.. | אָדָם זאֵב [עח]
[ש"ע; ז'; אַנְשֵׁי זְאֵב] (בפולקלור) אדם ההופך בליל ירח מלא.. | אָדָם חֶברָתי [עח]
השקפה שביסוד הטבע האנושי קיים מערך של צרכים חברתיים ובין־איש.. | אָדָם יְסוֹדוֹ ֵמָעָפר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר
(על יסוד כי כשמך, מוסף ימים נוראים) תִזכורת לשִׁפלותו של האד.. | אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל
1. (במקור) כפשוטו;
2. (בהשאלה) למות באוהלהּ של תורה, מַרבֶּ.. | אָדָם כַּלכָּלי [עח]
(בכלכלה הקלסית) האדם המוּנָע על-ידי שיקולים כלכליים בלבד
| אָדָם לְאָדָם זְאֵב [עח]
פתגם שמקורו לטיני, הבא לציין שאדם לאדם יכול שיתנהג כחיה, רו.. | אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר
(על יסוד תהילים קמד 4) (הֶבֶל = דבר שאין בו ממש) מָשל לאפס.. | אָדָם לעָמָל יוּלָד [תנ]
מנת חלקו של אדם על הארץ - עָמל, יֶגע וסֵבל (איוב ה 7)
| אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם
(על יסוד בבא קמא:) אדם תמיד אחראי למעשיו; אין אדם יכול לפטור.. | אָדָם מְכַבֵּד אֶת מְקוֹמוֹ
(על יסוד תענית כא:) האיש הוא שנותן את המעמד למקום ולא המקום .. | אָדָם מן היִישוּב [עח]
איש תרבּוּת, בּן תרבּוּת וּבַעַל נימוּסים (במקור: אדם של ייש.. | אָדָם מִן השוּק [עח]
אדם פּשוּט: דיבורו כשל אדם מן השוּק
| אָדָם מִן השוּרה [עח]
אדם רגיל, איש פּשוּט: הוא אדם מן השורה ושכמותו יש רבים
| אָדָם מְסֻיָּם
1. (במקור) אדם ידוע ומפורסם;
2. (בהשאלה) אדם שעליו מדוּבר (.. | אָדָם מְפוּלְפָּל וּמְחוּדָּד
(על יסוד רש"י סנהדרין מב.) אדם בעל מחשבה חדה וחריפה מְפוּלָש.. | אָדָם מְקֻלְקָל
אדם מושחת (על יסוד סנהדרין לט:)
| אָדָם נֶאמָן עַל עַצְמוֹ
(על יסוד כריתות יב.) אדם יודע מה שהוא עושה יותר מכל מישהו אח.. | אדם סָביר [עח]
(בחוק) יצור משפטי שהחוק משתמש בו כתֶקן להתנהגות סבירה או לתש.. | אָדָם סָגוּר [עח]
מי שאֵינו נָכון לשַתֵף אחֵרים בּדַאגותָיו וּבשִׂמחותָיו: הוא.. | אָדָם עֶלְיוֹן [עח]
1. (בפילוסופיה של ניטשה) הטיפוס של האדם האידיאלי, אדם חזק וב.. | אָדָם ענָק לִפְעָמִים בִּזְבוּב נֶחנָק
(על יסוד הרומי, יא 200) החַלש עלול להציק ואף לגבור על החזק
| אָדָם קָטָן [עח]
פּחוּת עֵרך, שָפָל: מה לי ולאדם קטן זה?
| אָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ, אָדָם קָרוֹב לְעַצְמוֹ [תמ]
1. (במקור) אדם פסול להעיד על עצמו כי קרוב פסול לעדות (על יסו.. | אָדָם קָרוֹב לְעַצְמוֹ
ראו: אדם קרוב אצל עצמו | אָדָם רוֹצֶה בְּקַב שֶׁלּוֹ מִתִּשְׁעָה קַבִּים שֶׁל חבֵרוֹ
אדם מעדיף להיזון מהמעט שיש לו ולא מכמות גדולה ששיכת לאחר (על.. | אָדָם שֶׁגּוּפוֹ חָבִיב עָלָיו מִמָּמוֹנוֹ
(על יסוד ברכות סא:) קל לו יותר, נפשית, לתרום כסף מאשר לעזור .. | אָדָם שֶׁל צוּרָה [תמ]
אדם בעל הדרת פנים, אדם בעל שיעור קומה, שדבריו נשמעים ומתקבלי.. | אדַמְדַּם [תנ]
[ת'; אדַמדַמה וגם אדַמדֶמֶת, אדַמדַמים, אדַמדַמות] אדום במק..