מילון עברי-עברי
| אַרְתְּרוֹסְקוֹפְּיָה [מש]
ניתוח פולשני בברך המטופל בשיטה המאפשרת לאבחן ולטפל במגוון בע.. | אַרְתֶרְיוֹסְקְלֵרוֹזִיס, אַרְתֶרְיוֹסְקְלֵרוֹסִיס [מש]
[ש"ע; ז'] טָרֶשת העורקים; הסתיידות העורקים, מחלה שבה מתעבות .. | אַרְתֶרְיוסְקְלֵרוסִיס
ראה: אַרְתֶרְיוסְקְלֵרוזִיס | אַ"שׁ [ר"ת]
אימוּנֵי שָׂדֶה
| אֵשׁ
1[ש"ע; נ'; אֵש-, אִשים, אִשֵי-, וגם אִשות, אִשו (במקרא זו"נ)].. | אֵשׁ
2[ת'] 1. [תנ] כּינוּי לרֶגֶש עַז, כגון כעס, קנאה, תשוקה: באש .. | אֵש אוֹכֵלָה
.1 [תנ] אש גדולה וחזקה השורפת ומשמידה את הכול: אש אוכֵלה נ.. | אֵש אלוהים [תנ]
ברק: אש אלוהים נפלה מן השמים (איוב א 16)
| אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּלִבּוֹ
(על יסוד ירמיה כ 9) הוא מלֵא רצון לפעול
| אֵשׁ בִּשְׂדֵה קוֹצִים [עח]
משל לדבר המתפשט במהירות: הרכילות על הזוג המלכותי התפשטה כמו .. | אֵש דָת
1. [תנ] כינוי לתורה: מימינו אש דת למו (דברים לג 2)
2. [עח] .. | אֵש וגָפרית [עח]
1. מָשל לדיבורים חריפים ביותר: (שאול מיחזקאל לח 22: אש וגפרי.. | אֵש זָרה
1. [תנ] אש שאינה קדושה, אש שלא שלא הוקרבה על המִזבֵּח לפי ה.. | אֵש חַיה [עח]
תַחמושֶת אמִתית: המִטווח היה באש חיה ולא בכדורי דֶמֶה
| אֵשׁ יְדִידוּתִית [עח]
[ש"ע; ז'] (בביטוח) אש הנמצאת במקום שהיא אמורה להיות, כגון בכ.. | אֵש לֶהָבה .1 [תנ]
אש חזקה: ענן יומם ועשן ונגה אֵש לֶהָבה לילה (ישעיה ד 5); אש .. | אֵש לֶהָבה .1 [תנ]
אש חזקה מאוד: והוא (התנור) בוער באש להבה (הושע ז 6)
2. [עח.. | אֵשׁ לֶהָבָה
(על יסוד הושע ז 6) (במקור) אש עזה; (בהשאלה) התרגשות רבה מרוב.. | אֵשׁ לוֹהֶטֶת יְכַבּוּ מַיִם
(על יסוד בן סירא ג 28) מים מכבים גם אש חזקה; (בהשאלה) מצנֵן .. | אש עויֶנֶת [עח]
אש הפורצת מחוץ למקום שצפוי שתפרוץ בו (ההפך: אש מבוקרת) | אֵשׁ עצוּרָה בְּעַצְמוֹתָיו [תנ]
1. הוא מלא רצון לפעול
2. (גם בהוראה) דבר מציק שמבקש לפרוץ (ע.. | אֵש צולֶבֶת [עח]
אש הנורֵית מכּמה כיוונים, כך שֶקַוֵוי האש מצטלבים
| אֵש קודַחַת בּאַפּו [תנ]
כעסו גדול ביותר, רוגזו רב: כי אש קדחה באפי (דברים לב 22)
| אֵש שוטֶפֶת [עח]
(בצבא) אש מתמשכת ורצופה הנורית בלי הפסקה מכלי נשק
| אֵש תופֶת [עח]
אש חזקה מאוד, שאינה מאפשרת קיום או מעבר ושיש סיכון רב להיפגע.. | אֵשׁ תָּמִיד
(על יסוד ויקרא ו 6) (במקור) האש שבָּערה יומם ולילה על הַמִּז.. | אֶשְׁבּוֹל [עח]
[ש"ע; ז'; אֶשבּול-, אֶשבּולים, אֶשבּולֵי-, אֶשבּולו] <שבל> ... | אֶשְׁבּוֹלִי [עח]
[ת'; אֶשבּולית, אֶשבּולִיִים, אֶשבּולִיות] <שבל> דמוי אשבול,.. | אֶשבולִיות
ראה: אֶשְבולִי | אֶשבולִיִים
ראה: אֶשְבולִי
מילון אבניאון - מילון עברי עברי