מילון עברי-עברי
| אַרְגָּעָה [עח]
[ש"ע; נ'; אַרגָעַת-, אַרגָעָתו] <רגע> אות הניתן על- ידי צפיר.. | אַרְגְּעָנִים [עח]
[ש"ע; ז"ר] <רגע> קבוצת סמים המשמשים להשקטת חולים תוקפניים. א.. | אָרָד [עח]
[ש"ע; ז'; ארַד-, ארָדו]
1. קבוצת סגסוגות של נחושת ובדיל. ה.. | אִרְדּוּעַ, עִרְדּוּעַ [עח]
[ש"ע; ז'; אִרדוּעַ-, אִרדוּעים, אִרדוּעֵי-, אִרדוּעו] קרקור.. | אֶרְדֹּוף, אַשִׂיג, אחַלֵּק שָׁלָל [תנ]
1. (במקור) דברי המצרים - ארדוף אחַר עם ישראל, אשׂיגֵם ואחלֵק.. | אַרְדִּיכָל
ראה: אַדריכָל
| אַרְדִּיכָלוּת
ראה: אַדריכָלוּת
| אַרְדִיכָלִי
ראה: אַדריכָלי
| אָרָה [מש]
[ש"ע; נ']
סוג תוּכּים גדולים הנפוצים ממקסיקו ועד פרגוַוי
| ארה"ב [ר"ת]
ארצות-הבּרית
| ארה"ק
[ר"ת] אֶרֶץ הקודש, ארצנו הקדושה
| ארוּבָה [תמ]
[ש"ע; נ'; ארוּבַת, ארוּבות, ארוּבות-, ארוּבָתו] לוח שעליו ע.. | ארובה, ארֻבָּה
1[ש"ע; נ'; ארוּבַּת-, ארוּבּות, ארוּבּות-, ארוּבָּתו] 1. [ת.. | ארובה, ארֻבָּה
21. [עח] מוביל אנכי דרך קליפת הארץ מתחת להר געש, שדרכו עוברים.. | ארֿוּבָּה [מש]
טריטוריה הולנדית ששוכנת על אי בים הקריבי, מצפון לחצי האי פרג..