מילון אבניאון - מילון עברי עברי
מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר

מילון עברי-עברי

א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
כ
ל
מ
נ
ס
ע
פ
צ
ק
ר
ש
ת
<<
556
557
558
560
562
563
564
565
566
567
568
569
570
>>

ארגע

| ארגע
ראו: נרגע

ארגעה

| אַרְגָּעָה [עח]
[ש"ע; נ'; אַרגָעַת-, אַרגָעָתו] <רגע> אות הניתן על- ידי צפיר..

ארגענים

| אַרְגְּעָנִים [עח]
[ש"ע; ז"ר] <רגע> קבוצת סמים המשמשים להשקטת חולים תוקפניים. א..

ארגעת

| ארגעת
ראו: ארגעה

ארגעתה

| ארגעתה
ראו: ארגעה

ארגעתו

| ארגעתו
ראו: ארגעה

ארגעתי

| ארגעתי
ראו: ארגעה

ארגעתך

| ארגעתך
ראו: ארגעה

ארגעתכם

| ארגעתכם
ראו: ארגעה

ארגעתכן

| ארגעתכן
ראו: ארגעה

ארגעתם

| ארגעתם
ראו: ארגעה

ארגעתן

| ארגעתן
ראו: ארגעה

ארגעתנו

| ארגעתנו
ראו: ארגעה

ארגש

| ארגש
ראו: מרגש

ארגת

| ארגת
ראו: אורג

ארגתי

| ארגתי
ראו: אורג

ארגתם

| ארגתם
ראו: אורג

ארגתן

| ארגתן
ראו: אורג

ארד

| אָרָד [עח]
[ש"ע; ז'; ארַד-, ארָדו] 1. קבוצת סגסוגות של נחושת ובדיל. ה..

ארד

| ארד
שורש של הערך אָרָד

ארד

| אָרד
ראה: אָרוד

ארדד

| ארדד
ראו: מרדד

ארדה

| ארדה
ראו: רודה

ארדו

| ארָדו
ראה: אָרָד

ארדוע

| אִרְדּוּעַ, עִרְדּוּעַ [עח]
[ש"ע; ז'; אִרדוּעַ-, אִרדוּעים, אִרדוּעֵי-, אִרדוּעו] קרקור..

ארדועו

| אִרדועו
ראה: אִרְדועַ

ארדועי

| אִרדועֵי
ראה: אִרְדועַ

ארדועים

| אִרדועים
ראה: אִרְדועַ

ארדוף

| אֶרְדֹּוף, אַשִׂיג, אחַלֵּק שָׁלָל [תנ]
1. (במקור) דברי המצרים - ארדוף אחַר עם ישראל, אשׂיגֵם ואחלֵק..

ארדיכל

| אַרְדִּיכָל
ראה: אַדריכָל

ארדיכלות

| אַרְדִּיכָלוּת
ראה: אַדריכָלוּת

ארדיכלי

| אַרְדִיכָלִי
ראה: אַדריכָלי

ארדים

| ארדים
ראו: מרדים

ארדם

| ארדם
ראו: נרדם

ארדף

| ארדף
ראו: נרדף

ארדקו

| ארדקו
ראו: אר דקו

ארה

| אָרָה
ראו: אורֶה

ארה

| אָרָה [מש]
[ש"ע; נ'] סוג תוּכּים גדולים הנפוצים ממקסיקו ועד פרגוַוי

ארה"ב

| ארה"ב
ראו: ארצות הברית

ארהב

| ארה"ב [ר"ת]
ארצות-הבּרית

ארהט

| ארהט
ראו: מרהט

ארהיב

| ארהיב
ראו: מרהיב

ארהק

| ארה"ק
[ר"ת] אֶרֶץ הקודש, ארצנו הקדושה

ארו

| אֵרו
ראה: אָאֶר

ארואיין

| ארואיין
ראו: מרואיין

ארוב

| ארוב
ראו: אורב

ארובה

| ארוּבָה [תמ]
[ש"ע; נ'; ארוּבַת, ארוּבות, ארוּבות-, ארוּבָתו] לוח שעליו ע..

ארובה

| ארובה, ארֻבָּה 1
[ש"ע; נ'; ארוּבַּת-, ארוּבּות, ארוּבּות-, ארוּבָּתו] 1. [ת..

ארובה

| ארובה, ארֻבָּה 2
1. [עח] מוביל אנכי דרך קליפת הארץ מתחת להר געש, שדרכו עוברים..

ארובה

| ארֿוּבָּה [מש]
טריטוריה הולנדית ששוכנת על אי בים הקריבי, מצפון לחצי האי פרג..
≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications