מילון עברי-עברי
| אַבְקַת רוֹכֵל
1. [תנ] רוכל בניב זה הוא מוכר בשמים. משל לכנסת ישראל ביציאת .. | אַבקָתָא
[תמ] טבעת. מציינת חור שהדלת סובבת בו | אַבקָתו, אִבקָתו
ראה: אַבְקָה, אִבְקָה | אַבְקָתִי [עח]
[ת'] של אבק, המכיל אבק (ראו: מאובק)
אנגלית: powdery, dusty
| אַבָּר [עח]
[ש"ע; אַבֶּרֶת, אבָּרים, אַבָּרות] 1. עוסק באבָר, בעופרת
2.. | אבר
שורש של הערכים אַבּיר, אבָר, אֵבֶר, אַבָּר, אֶברָה, אֶברון, .. | אֵֿבֶר
[ש"ע; ז'; אֵבֶר-, אבָרים (בּמסורת הקריאה של המִשנה גם אֵבָרי.. | אֲבָר [תמ]
[ש"ע; ז'; אבַר-, אבָרו] עופרת: בשפֹפֶרֶת של אבר ופיה רצוף ל.. | אֵבֶר מדוּלדָל
1. [תמ] אבר שנתלש מן הגוף ועדיין תלוי בו ברפיון: אבר המדולדל.. | אֵבֶר שהנשָמה תלוּיה בּו [תמ]
(בהלכה) איבר שאם יינטל מבעל החיים - ימות בעל החיים. מוגדר לק.. | אֶבְרָה
[ש"ע; נ'; אֶברַת-, אבָרות, אֶברות-, אֶברָתו] 1.[תנ] כּנַף .. | אַבְרָהָם בֶּן אַבְרָהָם [תמ]
שם שניתן לעתים לגר צדק כדי להראות שהגר הוא בנו של אברהם אבינ.. | אֶברו, אבָרו
ראה: אֵבֶר, אבָר | אַבְרוֹמָה [מש]
[ש"ע; נ'; אַברומות] סוג של דגי גרם הקרובים לקרפיון והמשמשים .. | אֶברון
[עח] חלק מתא החי | אֶבְרוֹן [עח]
[ש"ע; ז'; אֶברונים] שיח נוי מטפס ממשפחת האסקלפיים. עליו מוא.. | אַבְּרוּס [מש]
[ש"ע; ז'] צמח טרופי ממשפחת הקִטניות, מזרעיו מפיקים את האַלקָ.. | אַבָּרוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אַבָּרוּת-, אַבָּרוּתו] .1 מלֶאכֶת האַבָּר
2. .. | אבָרות, אֶברות
ראה: אֶבְרָה | אַבַּרְזִין
[ש"ע; ז'] .1 [עח] בּד חזק גס ועבה ואטוּם למַיִם. משמש למפרש..