מילון עברי-עברי
| אַלְמָן [תנ]
[ש"ע; ז', אַלמָנה, אַלמָנים, אַלמָנות] 1. איש שאשתו מתה
1... | אלמן
שורש של הערכים אִלמוּן, אַלמון, אַלמוני, אַלמונִיוּת, אַלמָן.. | אַלמַן סרָק
ראה: אַלמַן קַש
| אַלמַן קַש [עח]
[(נ':) אלמְנַת קש] אדם שבּת זוּגו נעדרת מבֵּיתו לתקוּפה מסוי.. | אַלְמָנָה [עח]
2(בזואולוגיה) סוג עכביש אשר שישה מינים שלו מצויים בישראל Latr.. | אַלְמָנָה [עח]
1[ש"ע; נ'; אַלמְנַת-, אַלמָנות, אַלמְנות-, אַלמְנָתו] <אלמן> .. | אלמנה חַיה [עח]
~עגוּנה~ - אישה שעזב אותה בעלה בלא גט, ולפי ההלכה אסור לה לה.. | אַלְמָנָה שְׁחוֹרָה [עח]
[ש"ע; נ'] שֵם מין של עכּביש שנשיכתו מסוּכֶּנֶת לאָדם (מִנהַג.. | אַלְמְנוּת [תנ]
[ש"ע; נ'; אַלמְנוּת-, אַלמְנוּתו] מצב האלמן או האלמנה
| אַלמָנות, אַלמְנות
ראה: אַלְמָנָה | אַלמְנותו
ראה: אַלְמְנות | אַלְמָנָח
ראה: אַלמָנָך