מילון עברי-עברי
| אָזְנָיו וְלִבו מְכַוְנִים לְ
ראה: עֵינָיו | אָזְנָיו כְּרוּיוֹת [כְּרוּי אֹזֶן]
(על יסוד תהילים מ 7) מקשיב היטב כָּרוּךְ
| אָזְנָיו קַשּׁוּבוֹת
(על יסוד נחמיה א 6) מאזין בשׂימַת לב
| אָזְנַיִם סְרוּחוֹת
(על יסוד יומא פג:) אוזניים מדולדלות ומשוּרבבות מטָה סֶרַח
| אַזְעָקָה [עח]
[ש"ע; נ'; אַזעָקַת-, אַזעָקות, אַזעָקות-, אַזעָקָתו] <זעק> .. | אַזעָקַת שָווא [עח]
.1 אזעקה של טעות (ההפך: אַזעָקַת אמת): אזעקת השווא עוררה בה.. | אַזעָקָתו
ראה: אַזְעָקָה