מילון עברי-עברי
| אוֹשֵׁף [עח]
[ש"ע; אושֶפֶת, אושפים, אושפות] מי שמוציא לחש שׂפתיים בנשימה.. | אוּשְׁפַּז
ראה: מאוּשפָּז
| אוּשפּיז, אֻשְׁפִּיז
[ש"ע; ז'; אוּשפּיז, אוּשפּיזין, אוּשפּיזֵי-] <אשפז> 1. [יב] .. | אוּשְפִּיזָא [תמ]
פונדק, מלון (עירובין נג ע"ב) (ראו: אושפיז)
אנגלית: inn | אוּשפּיזי, אשְׁפִּיזִי [עח]
[ת'; אוּשפּיזית, אוּשפּיזִיִים, אוּשפּיזִיות] בעל חיים החי .. | אושפיזִיִים
ראה: אושפיזי | אוּשְׁפִּיזִין [תמ]
ראו: אוּשְפִּיז