מילון עברי-עברי
| אוֹרִי
[ת'; אורית, אורִיִים, אורִיות] 1. [תנ] מזהיר, זוהר (ספרותי).. | אוּרִיבִּי [מש]
[ש"ע; ז'] אַנטילופּה נדירה השוכנת בערבות עֵשׂב באפריקה oureb.. | אוֹרִיגִינָל, אוֹרְגִינָל [מש]
[ש"ע; ז'] .1 מָקור, כל יצירה שאיננה העתק, תצלום או ליתוגרפי.. | אוֹרִיגִינָלִי, אוֹרְגִינָלִי [מש]
[ת'; אוריגינָלית, אורגינָלִיִים, אורגינָלִיות] מקורי, טבעי, .. | אוֹרִיגִינָלִיּוּת, אוֹרְגִינָלִיּוּת [מש]
[ש"ע; נ'] מקוריות, ראשונות
| אוריגינָלית
ראה: אורִיגִינָלִי | אוֹרִגָּמִי [מש]
אומנות יפנית וסינית עתיקה של יצירת דמויות על ידי קיפולי נייר.. | אוּרְיָה [מש]
[ש"ע; נ'] עוף ים ממשפחת האַלקִיִים הנפוץ באזורי החוף של צפון.. | אוֹרְיוֹן [מש]
[ש"ע; ז'] שם קבוצת כוכבים (על-שם גיבור צַיִד מיתולוגי), נקרא.. | אוֹרִיּוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אורִיוּת-, אורִיוּתו] <אור> .1 תכונת האור: בזכות .. | אורִייה, אוֹרִיָּה
[ש"ע; נ'; אורִייַת-, אורִיות, אורִיות-, אורִייָתו] <אור> יחי.. | אוריין, אוֹרְיָן [תמ]
[ש"ע; ז'; (בהגייה הרווַחת:) אוּריָין] תורה, לימוד (מילולית: .. | אוריינויות
ראו: אוריינות | אוריינויותי
ראו: אוריינות | אוריינויותיה
ראו: אוריינות | אוריינויותיהם
ראו: אוריינות | אוריינויותיהן
ראו: אוריינות | אוריינויותיו
ראו: אוריינות | אוריינויותיי
ראו: אוריינות | אוריינויותייך
ראו: אוריינות | אוריינויותיך
ראו: אוריינות | אוריינויותיכם
ראו: אוריינות | אוריינויותיכן
ראו: אוריינות | אוריינויותינו
ראו: אוריינות | אוריינוּת, אוֹריָנוּת [עח]
[ש"ע; נ'; אוריָינוּת-, אוריָינוּתו] 1. אֵרוּדיציה; בקיאות, .. | אוריָינוּת מחשב
[עח] מיומנות ושליטה בטכנולוגיות שונות הקשורים למחשבים ולתקשו.. | אוריָינותו
ראה: אוריינות | אוריינותכם
ראו: אוריינות | אוריינותכן
ראו: אוריינות | אוריינותנו
ראו: אוריינות | אוֹרְיֶינְט [מש]
[ש"ע; ז']
מזרח, קֶדם, ארצות המזרח
אנגלית: Orient
| אוריינטלי, אוֹרְיֶנְטָלִי [מש]
מזרחי, של ארצות המזרח. משמש גם כמונח ביקורתי מתנשא המתייחס ל.. | אוריינטליזם, אוֹרְיֶנְטָלִיזְם [מש]
ראו: מזרחתנות | אוֹרְיֶינְטָלִיסְט [מש]
[ש"ע; אוריֶינטָליסטית, אוריֶינטָליסטים, אוריֶינטָליסטִיות] מ.. | אוריֶינטָליסטִיות
ראה: אורְיֶינְטָלִיסְט | אוריֶינטָליסטים
ראה: אורְיֶינְטָלִיסְט | אוריֶינטָליסטית
ראה: אורְיֶינְטָלִיסְט | אוֹרְיֶנְטַצְיָה, אוריֶינטַציה [מש]
[ש"ע; נ'] 1. ~התמצאות~ (במקום, בנסיבות, בבעיה וכדומה) מילול..