מילון עברי-עברי
| אָקוֹרְדִיּוֹן [מש]
[ש"ע; ז'; אָקורדִיונים] מַפּוּחון; כלי נגינה מסוג המפּוּחִיִ.. | אקורדיוניה
ראו: אקורדיון | אקורדיוניהם
ראו: אקורדיון | אקורדיוניהן
ראו: אקורדיון | אקורדיוניו
ראו: אקורדיון | אקורדיוניי
ראו: אקורדיון | אקורדיונייך
ראו: אקורדיון | אקורדיוניך
ראו: אקורדיון | אקורדיוניכם
ראו: אקורדיון | אקורדיוניכן
ראו: אקורדיון | אָקורדִיונים
ראה: אָקורְדִיון | אקורדיונינו
ראו: אקורדיון | אָקוֹרְדִיּוֹנִיסְט [מש]
[ש"ע; אָקורדִיוניסטית, אָקורדִיוניסטים, אָקורדִיוניסטִיות] מ.. | אָקורדִיוניסטִיות
ראה: אָקורְדִיונִיסְט | אָקורדִיוניסטים
ראה: אָקורְדִיונִיסְט | אָקורדִיוניסטית
ראה: אָקורְדִיונִיסְט | אקורדיונכם
ראו: אקורדיון | אקורדיונכן
ראו: אקורדיון | אקורדיוננו
ראו: אקורדיון | אָקוֹרוּס [מש]
[ש"ע; ז'] צמח נוי ממשפחת הלופיים, שמקָנֵהו מופק התכשיר הרפוא.. | אַקְוַרְיום
ראה: אַקווריון | אַקְוַרְיוֹן
ראה: אַקווריון
| אַקְוָרֵל
ראה: אַקוורֵל