מילון עברי-עברי
| אִישׁ חָמָס, איש חמָסים [תנ]
גַזלָן, רָשָע, חמסן, רוצח: איש חָמָס רָע (תהילים קמ, 12); אִ.. | איש חֶסֶד [תנ]
עושה חסד, מיטיב, נדיב, בעל צדקה: הצדיק אבד... ואנשי חסד נאספ.. | אִישׁ חֶסֶד [תנ]
נָדיב, עושֶׂה צדָקה וחסד, כאמור בפסוק: "גומֵל נפשו איש חָסֶד.. | אִישׁ חַסְדּוֹ [תנ]
איש בביתו, הנאמן לו אף בעֵת צרתו, כאמור בפסוק: "רָב אדם יִקְ.. | איש חָצֵר .1 [עח]
מקורב לשליט, מקורב לחצר המלוכה
2. [תמ] עובד בארמונו של השל.. | איש חָרון
כעסן, רגזן, רתחן
| אִישׁ חֶרְמוֹ [תנ]
1. האיש שהֶחרים, שגזר עליו מיתה, כאמור בפסוק: "יען שִלַחְתָ .. | איש יָווה
שֵם שניתן לשרידים של הומו אֶרֶקטוּס (האדם הזקוף), שהובאו מיו.. | אִישׁ יְמִינוֹ [תנ]
לשֶבַח: איש העומד לימינו, שהבטיח לעמוד לימינו; או לגנאי: שתע.. | אִישׁ כָּבֵד [תנ]
1. איש שמן, כבַד תנועה (על יסוד שמואל א ד 18)
2. אדם המטריד .. | איש כָּזָב [תנ]
1. שקרן, בדאי, דובר כזבים: "וטוב רָש מאיש כָּזָב" (משלי יט, .. | אִישׁ כִּלְבָבוֹ
(על יסוד שמואל א יג 14) איש שדומה לו, מוצא חן בעיניו
| איש כִּלבָבי
איש לפי רוחי, כפי שאני מחבב: השכן החדש הוא איש כלבבי, יש בו .. | איש לֹא מִתְיַצֵּב בְּפָנָיו
אף אחד אינו מתנגד לו (על יסוד דברים ז 24)
| איש לאוהלו, אִישׁ לְאָהֳלוֹ [עח]
1. כל אחד למקומו
2. כל אחד לנפשו (בהשראת שמואל ב, כ',1)
אנגל.. | איש לֵב [עח]
.1 נבון, חכם, המבין ללב הזולת
2. בעל רגש, רחמן (גם: איש לב.. | אִישׁ לֵבָב [לֵב]
אדם חכם, נבון ופיקח; (גם בהוראה) בעל רחמים, בעל רגש ויחס טוב.. | אִישׁ לְפִי מַהלָלוֹ
(מַהלָל = שֶׁבח, דברי הַלל) מַכּירים טבעו של אדם לפי מה שה.. | איש לָצון [תנ]
לגלגן, חומד לצון, לץ: אנשי לצון מושלי העם הזה (ישעיה כח 14)
.. | אִישׁ לָשׁוֹן
1[עח]
1. בקי בלשון, בַּלשָן, מוּמחה בתורת הלשון ודקדוּקה
2. פּטפטן.. | אִישׁ לָשׁוֹן
2[תנ]
מַלשין, הולך רָכיל, מוציא דיבה: איש לשון בל יכּון בארץ (תהיל.. | איש מָגֵן [תנ]
1. אדם העוסק בהגנה: ובה כמהלך ראשך ומחסורך כאיש מגן (משלי ו .. | אִישׁ מָדוֹן, אִישׁ מְדוֹנִים, אִישׁ מְדָנִים [תנ]
איש ריב, גורם לקטטות, סכסכן:
אוֹי-לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּ.. | אִישׁ מִדּוֹת
(על יסוד במדבר יג 32) (במקור) משִׁכמו ומעלה, גבוה מאוד; 2. (.. | אִישׁ מִדיָינִים [תנ]
אדם המחַרְחֵר ריב, מעורֵר מריבה, כאמור בפסוק: "ואיש מִדיָנִי.. | איש מדָנים
ראה: איש מָדון
| איש מַדָע [עח]
חוקֵר, מַדעָן
| איש מָוֶות [תנ]
בן מוות, חייב מיתה: איש מוֶת אתה (מלכים א' ב 26)
| אִישׁ מָוֶות [תנ]
בֶּן-מָוות, אדם שנגזר דינו למיתה, כאמור בפסוק: "כי איש מָוֶת.. | איש מופֵת
1. [תנ] אדם המשמש דוגמה ומופת לאחרים בתכונותיו, במעשיו ובאור.. | אִישׁ מָוֶת
(על יסוד שמואל ב יט 29) אדם שנגזר דינו למוּת
| איש מזימות
1. [תנ] בעל תחבּוּלות להַרע, חכם להרע: ואיש מזימות ירשיע (מ.. | אִישׁ מְזִימוֹת [תנ]
אדם המחַשֵב תמיד לעשׂות רָע, כאמור בפסוק: "ואיש מזימות יַרשִ.. | אִישׁ מְזִמּוֹת
(על יסוד משלי יב 2) בעל תחבולות להָרע, חכם להָרע; (בהשאלה) ע.. | אִישׁ מַחְסוֹר [תנ]
עָני, חסַר כּול, כאמור בפסוק: "איש מחסוֹר אוהב שִׂמְחָה" (מש.. | אִישׁ מִידָה [תנ]
1. איש המצטיין במשקל גופו ובגובהו: וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה ב.. | אִיש מִידוֹת
[ת'; ז']
1. [תנ] גבַה קומה, ענק: וכל העם אשר ראינו בתוכה אנש.. | אִישׁ מַכְאוֹבוֹת [תנ]
אדם חולָני, בעל ייסוּרים, כאמור בפסוק: "איש מַכאובות וידוּע .. | איש מִלחָמה [תנ]
לוחם מנוסה בשדה הקרב: והוא איש מלחמה מנעוריו (שמואל א' יז, 3.. | אִישׁ מִלְחָמוֹת [תנ]
1. מי שניהל פעולות קרב מרובות, מנוסה במלחמות
2. (בהשאלה) אי.. | אִישׁ מְנוּחָה
החי בשלום ובנועַם (על יסוד דברי הימים א כב 9)
| איש מַעשֶׂה
1. [עח] אדם פּעיל, עושֶׂה פּעוּלות של מַמָש
2. [עח] אדם מעש.. | איש מָצוק [תנ]
מר נפש, אדם הנתון בצרה ובחֶסֶר: ויתקבצו אליו כל איש מצוק... .. | אִישׁ מִרְמָה [תנ]
רַמַאי, נוכֵל: מאיש מרמה ועַולָה תפַלטֵני (תהילים מג 1)
| איש משפחה [עח]
אדם הקשור קשר הדוק למשפחתו, דואג לה ובעל יחסי קרבה לבני המשפ.. | אִישׁ מַתָּן [תנ]
איש נדיב ומעניק (על יסוד משלי יט 6)
| אִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב
1. (במקור) חלול; שפנימיותו ריקה (על יסוד איוב יא 12)
2. (בה.. | איש סגוּלה [עח]
בעל מידות יקרות, איש מיוחד במינו
| אִישׁ סוֹד
1. [תנ] יָדיד נֶאמָן, ידיד אינטימי, מקורב: ראש הממשלה התייעץ.. | איש סֵפֶר [עח]
מלומד, משכיל
אנגלית: educated person
מילון אבניאון - מילון עברי עברי