1. [תנ] נעוּץ, תחוּב: "היָתֵד התקוּעה במקום נאמן" (ישעיה כב, 25); "והסכין תקועה בלבו" (ירושלמי סוטה כג, ג'); (בהשאלה) "וייכנס המורא והאהבה תקועים בנפשו כל הימים" (הכוזרי); "המסמר תקוע בקיר";
2. [תמ] יושב בִּקביעוּת, שקוּע: "אצל מי אתה תָקוּעַ? אמר לי: אצל ר' יוחנן" (בבא מציעא פב); "שהיה קיני תקוע אצל עמלק" (רש"י במדבר כד, 21);
3. [עח] נמצא במקום שקשה לצאת ממנוּ (עממי): האיש תקוע בפקק תנועה ארוך.
אנגלית: stuck
***
[ת'; תקוּעה, תקוּעים, תקוּעות (סביל של תוקֵעַ; בינוני פעול)] <תקע>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך תקועים
מקור המילה תקועים (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך תקועים
מילים נרדפות למילה תקועים
תָקוּעַ
דָחוּק , חָדוּר , יָתוּד , לָחוּץ , מוּבלָע , מוּכנָס , מָעוּך , נָטוּעַ , נָעוּץ , נָתוּן , שוקֵעַ , שָקוּעַ , שָרוּי , תָחוּב [שדה סמנטי: הַכנָסה] | ניגודים: שָלוּף
בָקועַ, כִעְכועַ, קַעֲקועַ, רִקועַ, רקוע, תקוע, פקוע, לִבְצועַ, לבקוע, לִנְסועַ, לִפְסועַ, לִפְצועַ, לִפְשׂועַ, לִרְצועַ, מַסועַ, לבלוע, בִקועַ, ביקועַ, יַרְקועַ, יָקועַ, לִבקועַ, לִפקועַ, לִשקועַ, לִתקועַ, לִנקועַ, לִרקועַ, מַרְקועַ, ליקועַ, פִקועַ, פָקועַ, פיקועַ, תִקועַ, תיקועַ, שיקועַ, תָקועַ, שִקועַ, שָקועַ, רָקועַ, ריקועַ, קִעְקועַ, קִרְקועַ, רַעיון תָקועַ
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה