מילון אבניאון - מילון עברי עברי
מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר

זן פירוש

פירוש

1. [עח] תַת-סוּג, בּן מין: החקלאי גידֵל בפרדסו פרי מִזַן מיוחד
2. [תנ] מין, סוג: בּשָׂמים וּזַנים מרוּקָחים (דברי הימים ב' טז, 14); מְזָוֵינו מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַן אל זַן (תהילים קמד, 13)

דקדוק למילה זן


[ש"ע; ז'; זַן-, זנים, זנֵי- וגם זַנים, זַנֵי-, זַנו]

ביטויים עם המילה זן

← מזן אל זן
שמן זני

מקור המילה זן (אטימולוגיה)

מאכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר. המילים לעברית המקראית חדרו בשינוי היגוי המותאמת למערכת המורפו-פונטית של השפה העברית ומאפשרת בדרך זו ליצור פעלים, הטיות, שורשים וכדומה. תנו דעתכם שהפועל זָן משמש בעברית כמתבקש בהקשרים של מזון

מילים נרדפות למילה זן

זן (תוצאה דומה)
בן מין , טיפוס , מין , משפחה , סוג , תת-סוג [שדה סמנטי: סוג]
זן (תוצאה דומה)
מאכיל , מאכל , מזין , מיניק , מכלכל , מפטם , מפרנס , משביע [שדה סמנטי: אוכל] | ניגודים: מרעיב

חרוזים למילה זן

בּוֹזְזָן, בַּזְבְּזָן, בַּרְוְוזָן, הוּזַן, זַן, זָן, חַזָן, חַרְזָן, טַרְזָן, יוּזַן, כַּרְזָן, מְאוּזָן, מַאזָן, מוּזָן, מַזְמְזָן, מְטוּרְזָן, מְיוּזָן, מִרְכְּזָן, פַּזְזָן, פַּחְזָן, פַּרְטִיזָן, רַגְזָן, תַמְחִיזָן

להרחבה ראה:
גבהן, גבן, אבובן, אגן, אבדן, בזבזן, אקדחן, בוחן, אוקטן, אוריין, אבקן, אהלן, אומן, דוברמן, אונן, דורסן, אופנוען, יען, אולפן, אגרופן, אצן, ג'ריקן, אקרן, באשן

זן פרוש | זן פירוש | זן מילון | זן הגדרה מילונית | זן מילון עברי | זן מילון אנציקלופדי | זן אנציקלופדיה | זן תרגום
זן פירוש השם | זן פירוש המילה | זן משמעות המילה | זן ביטויים | זן דקדוק | זן לשון | זן ניבים | זן אטימולוגיה
זן מילים נרדפות | זן ניגודים | זן חריזה | זן חרוזים | זן צירופים | זן פתגמים | זן ניבים | זן תחביר
זן ביטויים | זן ציטוטים | זן ראשי תיבות

דפדוף במילון

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications