1. [תנ] עבֵרה, עבֵרה על מצוַות "עָשׂה" או "לא תעשׂה", עוון, מעשׂה שאינו ישר בעיני האלוהים או שאסור לפי ההלכה או המוּסָר: "בחטָאֵינוּ ובעוֹנוֹת אבותינו" (דניאל ט, 16); חֵטא חטאה ירושלים (איכה א, 8)
2. [עח] (בחוק הישראלי) הדרגה הקלה ביותר בהפרת איסור, עבֵרה שהעונש המרבי עליה הוא מאסר לא יותר מחודש או קנס קטן שסכומו נקבע מפעם לפעם בתקנות: הנער קיבל קנס על חֵטא חציית הכביש באור אדום
3. [תנ] אשְמה: "והיה בְך חֵטא" (דברים טו, 9)
5. [תנ] עונש על עבֵרה: "ולא יִשְאוּ עליו חֵטא" (ויקרא כב, 9)
אנגלית: sin; blame; guilt
***
יש לציין שהשורש <חטא> מציין דבר והיפוכו גם לעבור על המצוות, וגם להתנקות מן החטא.
הֶנחֵת, הִנְחֵית, הֵחֵת, חֵטא, חֵת, יָחֵת, יִימָחֵט, יִינָחֵת, יִיסָחֵט, יִיפָחֵת, יִישָחֵט, יִישָחֵת, יפַחֵת, להימָחֵט, להינָחֵת, להיסָחֵט, להיפָחֵת, להישָחֵט, להישָחֵת, מאַלחֵט, מוחֵט, מונְחֵית, מֵחֵת, מַנחֵת, מַסְחֵט, מְפַחֵת, מַפחֵת, מְשַחֵת, מַשחֵת, מִתְמַחֵית, נֶאחֵית, נָחֵת, נוחֵת, נִמְחֵית, סוחֵט, פוחֵת, שוחֵט, חֵטְא, אבות החֵטא, אבַק חֵטא, הִרהורֵי חֵטא, הַכָאה עַל חֵטא, הַלֵב וְהָעַיִן סַרְסורֵי חֵטְא, בֵית חֵטא, יִראַת חֵטא, ירֵא חֵטא, מִתוךְ הַכַעַס אַתָה בָא לִידֵי חֵטְא, מַכֶה עַל חֵטא, מַכֶה על חֵטא, סַרְסור שֶל חֵטְא
להרחבה ראה:
אנאלפבית,
חובט,
ארנבת,
בגט,
גרדת,
גזזת,
חטא,
מאותת,
לתת,
מאיית,
בנקט,
איזדרכת,
אתלט,
איוולת,
אמת,
אדמדמת,
אבנט,
אינטרנט,
היסט,
אספסת. בועט,
מזפת,
בופט,
גפת,
היצת,
גרבצת,
בהקת,
אוטופורטרט,
אדרת,
הפשט,
ארשת
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה