1. [עח] שִבעת הימים מיום ראשון ועַד שַבּת: המקום פתוח בכל ימות השבוע
2. [תנ] שִבעה ימים רצוּפים: שִבְעָה שָבֻעֹת תִסְפָּר לך מֵהָחֵל חֶרמֵש בַּקָמַה תָּחֵל לִסְפֹּר שִבְעה שָבֻעות (דברים טז, 9)
3. [תנ] שבע שנים רצוּפות (סִפרוּתי): להָשִיב ולבנות ירושלים עד משיח נָגיד שָבֻעים שִבְעה ושָבֻעים שִשים וּשְנַיִם... והִגְבּיר בּרית לרַבּים שָבוּעַ אחד וַחצי הַשָבוּע יַשבּית זֶבַח וּמִנְחָה (דניאל ט, 27-25)
4. יחידת זמן טבעית המהווה קרוב לרבע ממחזור ירח או שבע יממות
אנגלית: week
***
[ש"ע; ז'; שבוּעַ-, שָבוּעות, שבוּעות-; זוגי: שבוּעַיִים, שָבוּעו; (צורת הרבים של שָׁבוּעַ היא שָׁבוּעוֹת בקמץ) (גם בנטייה: שָׁבוּעוֹת-, שָׁבוּעוֹתֵיכֶם); (ואילו בנטיית היחיד יש שווא: שְׁבוּעַ-{הספר})] <שבע>
מקור המילה שבוע (אטימולוגיה)
גזירה מהמספר שבע שהוא מספר הימים בפרק זמן זה. המשמעות העכשווית קיבלה את צורתה רק בימי הביניים. יש לציין שלא תמיד ולא בכל המקומות השבוע מנה שבעה ימים: בבברית המועצות עד 1940 היו 6 ימים בשבוע; ברומא העתיקה היו 8 ימים ובצרפת אחרי המהפכה הצרפתית היו 10 ימים בשבוע
אִצְבועַ, בִעְבועַ, בָרִבועַ, מַבועַ, קִבועַ, רִבועַ, רָבוע, טָבועַ, סופְשָבועַ, צָבועַ, קָבועַ, שָבועַ, שִוועַ, תָבועַ, גָבוהַ, טְבטעַ, נְבועַ, קְבועַ, שְׂבועַ, תְבועַ, גוועַ, ל, אִרְבועַ, גיבועַ, גִבועַ, בַעְבועַ, גָבועַ, אֶצְבועַ, טִבועַ, יַנְבועַ, יַרְבועַ, טיבועַ, לִתבועַ, לִשׂבועַ, לִנבועַ, לִקבועַ, מַצְבועַ, סופשָבועַ, צִבועַ, תִרְבועַ, שִיבועַ, נִבועַ, ניבועַ, רָבועַ, ריבועַ, קיבועַ, הון קָבועַ, וָט למֶטֶר רָבועַ, בולְצְמָן קָבועַ, מֶטֶר רָבועַ, סוף שָבועַ, עַיִט צָבועַ, פָרָשַת השָבועַ, קילומֶטֶר רָבועַ
להרחבה ראו:
טיבוע, רבוע, פגוע, גדוע, זעזוע, קטוע, סיוע, שקוע, בלוע, תמוה, שימוע, כנוע, שסוע, רעוע, שיפוע, פצוע. אירוע, שעשוע
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה