פתיתי שלג
1. [תנ] מַים שקפאו בעננים ויורדים אל הארץ בִּדמוּת פּתיתים לבנים: כי כַּאשֶר יֵרֵד הַגֶשֶם והַשֶלֶג מִן הַשָמַיִם (ישעיה נה, 10); מפַלֶסֶת לפינוי השלג מן הכבישים
2.[עח] צינה
3. [תנ] סֵמל ל
זוך, לניקיון: אִם יִהְיוּ חטָאֵיכֶם כַּשָנים כַּשֶלֶג יַלבּינוּ (ישעיה א, 19)
4. [עח] (בהשאלה) דמוי פתיתי שלג על מסך הטלוויזיה כאשר ישנה קליטה גרועה (עממי)
אנגלית: snow
***
[ש"ע; ז'; שֶלֶג-, שלָגים, שִלגֵי-, שִלגו] <שלג>
מקור המילה שלג (אטימולוגיה)
מאוגריתית, שפה שמית המיוחסת למאות 15-13 לפה"ס. אכדית: shalgu. מילה שמקורה אכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום.
פֶלֶג, שֶלֶג, גַלשַן שֶלֶג, איש השֶלֶג, איש שֶלֶג, כַדור שֶלֶג, מפַנית שֶלֶג, עָרוי שֶלֶג, פַעמונֵי שֶלֶג, פתיתֵי שֶלֶג