_ פירוש

פירוש

אוֹהֵב¹ [תנ]

1. מרגיש אהבה, נמשך לאדם או לדבר; מחבב מאוד, חושק, מתאוֶוה, משתוקק (ההפך: שונא): ויאהב יעקב את רחל (בראשית כט, 18)
2. נעים לו מאוד, מקבֵּל בּרצון וּבאהבה: אני אהבתי כי ישמע ה' את קולי (תהילים קטז, 1); אני אוהב להקשיב למוזיקה קלסית
3. שָׂמֵחַ, נהיה מרוּצה: ה' אהבתי מעון בֵּיתֶךָ (תהילים כו, 8)

אנגלית: love

דקדוק למילה _

[פ'; אוהֶבֶת; אָהַב, יֹאהַב וגם יֶאהַב, לֶאהוב]

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מאוגריתית, שפה שמית המיוחסת למאות 15-13 לפה"ס

מילים נרדפות למילה _

אוהֵב
[פ']
1. אוהֵד , חובֵב , חומֵד , חושֵק , חָפֵץ , חַשקָן , יודד , לָהוּט , מאַהֵב , מחַבֵּב , מחַזֵר , מסַמפֵּת , מרועע , מִשתוקֵק , מִתאַוֶוה , מִתיַיחֵס בּחיבּה , מִתרועֵעַ , מת על־ (עממי) , מִתרָעֶה , נוטֶה ל- , נִקשָר בּלֵב וּבנֶפֶש , רוצֶה , תָאֵב , תָאֵו [שדה סמנטי: אַהבה] | ניגודים: מתַעֵב, שׂונֵא

2. [ש"ע] אָהוּב, אָהוּד, חָביב, חָבֵר, חָנוּן, יָדיד, רָחוּם, רֵעַ [שדה סמנטי: חָבֵר] | ניגודים: אויֵב
. טוב , נוחַ , נָעים לו | ניגודים: שׂונֵא

4. חומֵל , חונֵן , חַנון , חַנין , חָס , מרַחֵם , עושֶׂה חֶסֶד , רַחמָן

חרוזים למילה _

אוהֵב, דואֵב, הִבהֵב, הִסתָאֵב, הִתאַהֵב, הִתהַבהֵב, הִתלַהֵב, זְאֵב, זוהֵב, יהַבהֵב, יוהֵב, יֵיאָהֵב, יִילָהֵב, ייסָאֵב, יִיסתָאֵב, יִישָאֵב, יסַרהֵב, כְאֵב, כואֵב, להֵיאָהֵב, להילָהֵב, להישָאֵב, לוהֵב, מְאַהֵב, מְהַבְהֵב, מִזדָאֵב, מְסָאֵב, מְסַרְהֵב, מִסְתָאֵב, מְשַלְהֵב, מִשתַלהֵב, מִתְאַהֵב, מִתְהַבְהֵב, מִתְלַהֵב, סֵיאֵב, צוהֵב, רָהֵב, רוהֵב, שואֵב, תָאֵב, נֶאמָנִים פִצְעֵי אוהֵב, לֵב דואֵב

להרחבה ראה:
מגבב, דובב, גב, נגב, מנדב, כוזב, הרחב, היטב, אטב, הרכב, רכב, חולב, דולב, גונב, היסב, מתעב, חוצב, קצב, יקב, אורב, גרב, הֶקשב