דוב ההימלאים
1. [תנ] יונק טורף ממשפחת הדוביים, בעל גוּף כּבֵד ושָׂעיר. ניזון מן החי וּמן הצומח ותפוצתו עולמית. בסוג קיימים שלושה מינים: דוב שחור, דוב לָבָן ודוב חום: ותצאנה שתַיִם דֻּבּים מן היער (מלכים ב' ב, 24)
2. (בהשאלה) מסורבל, כבד תנועה
3. (בבורסות) כינוי לאדם המפקפק בעתידו של השוק ומאמין שהכלכלה, השוק, נייר ערך או מטבע מסוימים ייפלו, והוא פועל בהתאם לאמונתו זו (ההפך:
שור) (עממי)
אנגלית: bear
***
[ש"ע; ז' (במקרא גם נקבה) דוּבּה, דוּבּים, דוּבּות] <דבב>
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
מילה שמקורה ארמית. השורש <דבב>, שאחד מפירושיו הוא להתנועע באִטיות, מופיע בהיגוי זה או אחר בלשונות שמיות שונות, כגון ארמית: דוּבָּא. בערבית הפועל דַבַּ הוראתו היא הולך לאט, ויש בזה רמז למקור השם, יצור ההולך לאט ובכבדות.
בארמית המילה דוּבָּא ובה הבי"ת דגושה דבר שהביא לכך שגם ברבים ובנטיות הבי"ת דגושה
המונח "דוב" בבורסה נובע מכך שלדוב מבט פסימי לכאורה והוא הולך בראש כפוף, ובהשלכה - אדם פסימי שאינו מאמין בעתיד טוב לשוק (ההיפך: שור או פר)
לא נמצאו נרדפות וניגודים לערך _
דוב, בָזֵדוב, יִידוב, לִנדוב, נִדוב, נידוב, חיבוק דוב, מגָרֶה בו אֶת הדוב, שֵירות דוב
חרוז עובר ראה: אוב, גוב, עזוב, רחוב, רטוב, עקוב, צלוב, גנוב, חרצוב, בקרוב, משוב
דב פרוש | דב פירוש | דב מילון | דב הגדרה מילונית | דב מילון עברי | דב מילון אנציקלופדי | דב אנציקלופדיה | דב תרגום
דב פירוש השם | דב פירוש המילה | דב משמעות המילה | דב ביטויים | דב דקדוק | דב לשון | דב ניבים | דב אטימולוגיה
דב מילים נרדפות | דב ניגודים | דב חריזה | דב חרוזים | דב צירופים | דב פתגמים | דב ניבים | דב תחביר
דב ביטויים | דב ציטוטים | דב ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה