1. [תנ] לַעג, חֶרפּה, צחוק: תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ (תהילים מד, 14)
2. [תמ] שֶבח, תהילה: לפיכך אנחנו חייבין להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לברך, לעלה, ולקלס, למי שעשה לאבותינו ולנו (הגדה של פסח); ותחיין את הילדים... יש קֶלֶס בתוך קלס לא דיין שלא קיימו את דבריו (של פרעֹה) אלא עוד הוסיפו לעשות הרבה טובות (מדרש רבה שמות א)
אנגלית: mockery; glory
***