1. [תנ] עֵמק צר ועמוק, שתחתיתו משופעת בכיוון אחד, ומדרונותיו תלולים מאוד: וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם (שְׁמוּאֵל אַ יִז 3); הרוצה לידע כמה עומקו של גיא מביא שפופרת ומביט בה ויודע כמה עומקו של גיא (ערובין מג:)
2. [עח] מעבר צר בין הרים, בקעה: טיילנו בגיא ובהר של ההרים שמצִדיו
3.[עח] (באדריכלות) החלק העמוק במפגש בין שני מדרונות גג
אנגלית: valley, gulch
***
[ש"ע; ז'; גֵיא-, גֵיאָיות וגם גֵאָיות וגם גֵיאות] <גיא>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
1. מילה הנכתבת לעתים: גַי. ויש הרואים במילה זו צורת משנה של גֵּו (גַב). לצורה זו: גַו, יש משמעות נוספת במקרא = פְּנים, תוֶוך ומכאן הקשר לגיא הנמצא בתוֶוך, בין שני הרים;
2. כתיב המילה גיא מעורר תהייה אצל רבים: מדוע יש אל"ף בסוף המילה? האל"ף במילה גַּיְא היא אות שורשית. בעבר הרחוק הייתה האל"ף הגויה, אבל בעברית כל אל"ף בסוף המילה אינה נהגית. כך למשל מָצָא (לעומת מָצְאָה), יָבוֹא (לעומת יָבוֹאוּ), נָבִיא (לעומת נְבִיאָה או נְבִיאִים) וגם חֵטְא (לעומת חֶטְאִי או חֲטָאִים). ואכן בנטיית המילה גַּיְא האל"ף הגויה כשאינה בסוף המילה, כמו בצורת הרבים גֵּיאָיוֹת (במקרא הכתיב בלי יו"ד: גֵּאָיוֹת). מאחר שהאל"ף לא נהגתה בצורת היחיד, אפשר למוצאהּ במקרא כתובה גם בלי אל"ף: גַּי (למשל בדברים לד, ו). (מפרסומי האקדמיה ללשון)
גַיא (תוצאה דומה)
בִּקעה , דֶרֶך , וָדי , כּיווּן , מַסלוּל , נַחַל , נתיב , עָרוּץ , צינור , תעָלה , אָפיק [שדה סמנטי: מַיִם] גַּיְא, הַגַּאי, מִלְּגַאי
להרחבה ראה:
אשנבאי,
דווי,
גיא,
אבדאי,
אזי,
דוחי,
אלחוטאי,
אופטיקאי,
אולי,
אלכימאי,
אדוני,
הנדסאי,
קופאי,
אוויראי,
חשאי
גיא פרוש | גיא פירוש | גיא מילון | גיא הגדרה מילונית | גיא מילון עברי | גיא מילון אנציקלופדי | גיא אנציקלופדיה | גיא תרגום
גיא פירוש השם | גיא פירוש המילה | גיא משמעות המילה | גיא ביטויים | גיא דקדוק | גיא לשון | גיא ניבים | גיא אטימולוגיה
גיא מילים נרדפות | גיא ניגודים | גיא חריזה | גיא חרוזים | גיא צירופים | גיא פתגמים | גיא ניבים | גיא תחביר
גיא ביטויים | גיא ציטוטים | גיא ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה