1. [תנ] הנקֵבה בּהורים; אישה שיש לה בן או בת:
עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ (בראשית ב 24); הניח חיק אמו וחיבק חיק נכרייה (ירושלמי מועד קטן ג, ה)
2. [תנ] נקֵבה בּבַעלֵי החיים שיָלדה ולָדות: וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים (דברים כב 6); שמין עגל עם אמו (בבא מציעא ה, ה)
3. [תמ] אישה שיָצאוּ ממנה שֵבֶט או עַם, אחת מארבע האימהות: שרה, רבקה, רחל ולאה: ורבקה הייתה מן האימהות (מדרש רבה בראשית 50)
4. [תמ] הרֶחֶם שהעוּבָּר נִמצא בּו: חותכין את האם שלה בשביל שלא תלד (בכורות ד, ד) (תנו דעתכם להבדל בין אֵם לבין הֵם)
אנגלית: mother; womb
***
אכדית. שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר.
אַחרֵיהֶם, אֵם, בָּהֶם, בּגדיהֶם, בִּיהֵם, בֵּינֵיהֶם, בִּלְעדֵיהֶם, בִּנאֵם, בְּנוֹתֵיהֶם, בִּפְנֵיהֶם, בַּתֵיהֶם, הִזדַהֵם, הֵם, הִמהֵם, הֶתְאֵם, הִתבַּהֵם, זיהֵם, יְבַהֵם, יבַנאֵם, יזַהֵם, יידָהֵם, יְתָאֵם, לְגַבֵּיהֶם, להידָהֵם, כְּלַפֵּיהֶם, לִפְנֵיהֶם, מְבַהֵם, מְבִיאֵם, מְבַנְאֵם, מִהַמְהֵם, מִזְדַהֵם, מְזַהֵם, מְנַהֵם, מַרְאֵם, מַתְאֵם, מְתָאֵם, מִתְבַּהֵם, מִתְלַהֵם, נוֹאֵם, נוֹהֵם, נִקְראֵם, עלֵיהֶם, רְאֵם, רֶקְווִיאֵם, שוֹרְשֵיהֶם, תּוֹאֵם, תִּקְראֵם
להרחבה ראה:
התאם,
מבמבם,
הדגם,
דגם,
אודם,
אודם,
אבזם,
הלחם,
לחם,
חותם,
אוטם,
מאיים,
הסכם,
אילם,
בלם,
דומם,
מנמנם,
בוסם,
בושם,
זועם,
עוצם,
עוצם,
עוקם,
גורם,
זרם,
מתגשם,
גשםאם פרוש | אם פירוש | אם מילון | אם הגדרה מילונית | אם מילון עברי | אם מילון אנציקלופדי | אם אנציקלופדיה | אם תרגום
אם פירוש השם | אם פירוש המילה | אם משמעות המילה | אם ביטויים | אם דקדוק | אם לשון | אם ניבים | אם אטימולוגיה
אם מילים נרדפות | אם ניגודים | אם חריזה | אם חרוזים | אם צירופים | אם פתגמים | אם ניבים | אם תחביר
אם ביטויים | אם ציטוטים | אם ראשי תיבות