1. נוסַח של איסוּר או חרם שאדם מקַבֵּל עליו ויֵש לו תוקֶף של שבוּעה: קונָם פרות הָאֵלוּ עָליי (נדרים ז, ו); קונָם שאיני יָשֵן, שאיני מדבר (נדרים ב, א)
2. [תמ] כּינוי לקָרבָּן: האומר לחברו: קונם, קונח, קונס - הרי אלו כינויין לקָרבן (נדרים א, ב). אנגלית: oath, vow
***
[ש"ע; ז'; קונַם-, קונָמות, קונָמות-, קונָמו] <קנם>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
ארמית
אָמְנָם, הַאומְנָם, הופנַם, חִינָם, חָנָם, יופנַם, כִינָם, מופְנָם, מְכונָם, מְנומְנָם, צְנַמְנַם, קונָם, דונָם, מכונָם, דוקְרִין זֶה אֶת זֶה בַחרָבות שֶבִלְשונָם, יָמים כתיקונָם, נִתְגַלָה עונָם
להרחבה ראה:
בהם,
שוהם,
אגם,
אדם,
אבזם,
חכם,
שחם,
היפופוטם,
ים,
מוסכם,
אולם,
דומם,
אמנם,
אסם,
מוטעם,
זעם,
משופם,
מועצם,
אפיגרם,
אשם
קונם פרוש | קונם פירוש | קונם מילון | קונם הגדרה מילונית | קונם מילון עברי | קונם מילון אנציקלופדי | קונם אנציקלופדיה | קונם תרגום
קונם פירוש השם | קונם פירוש המילה | קונם משמעות המילה | קונם ביטויים | קונם דקדוק | קונם לשון | קונם ניבים | קונם אטימולוגיה
קונם מילים נרדפות | קונם ניגודים | קונם חריזה | קונם חרוזים | קונם צירופים | קונם פתגמים | קונם ניבים | קונם תחביר
קונם ביטויים | קונם ציטוטים | קונם ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה